שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ו סימן ה׳

והנה לכאורה קשה לי בהא דאמרו בחולין דף קכ"ט ר"ש ארישא קאי אאבר ובשר מדולדלין בבהמה וכו' ר"ש מטהר א"ר אסי א"ר יוחנן מ"ט דר"ש מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכיל לאחרים קרוי אוכל וכו' וקשה הא ר"ש מודה בבע"ח הואיל והיתה לו שעת הכושר דמקרי אוכל ולפ"ז כיון דבהמה בחייה לאו לאברים עומדת הרי בהמה בחייה כל זמן שלא נתלש האבר היה עומד לאכילה ע"י שחיטה ובהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ל"מ לשיטת התוס' דמשום אינו זבוח הוא וא"כ לעכו"ם מקרי אוכל שעכ"פ יכול להאכילו לעכו"ם ואף לשיטת רש"י דבחזקת אבמה"ח עומדת אבל עכ"פ כל שמתה מאליה מותרת לב"נ וא"כ כל שא"צ מעשה להכשירה לא מקרי חזקת איסור וכמ"ש הרשב"א ביבמות דף ל"א ומכ"ש כאן דאין אנו דנין על חזקת איסור רק אם היה לו שעת הכושר והרי כל שבהמה בחייה לאו לאברים עומדת היתה לה שעת הכושר וא"כ כל הבהמה ואף אותו אבר טרם שנתלש היתה לו שעת הכושר ולר"ש ג"כ בכה"ג אוכל מקרי וגם כל שהי' יכול לחזור ולחיות לית בי' משום אבמה"ח כמבואר בסי' ס"ב וא"כ היה לו שעת הכושר והיא קושיא גדולה וצ"ל דר' יוחנן לשיטתו דס"ל בחולין דף ק"ב דבהמה בחייה לאברים עומדת ולכך מחייב שתים ושפיר לא מקרי אוכל. ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו בחולין דף ע"ג ע"ב שחיטה תנינא נשחטה הבהמה הוכשרו בדמי' דברי ר"מ ר"ש אומר לא הוכשרו בדמי' והקשו התוס' דטפי הו"ל לאקשויי אר"ל דאמר דפליגי באבר ועוברין ע"ש שהניחו בתימה והיא באמת תימה רבתי ולפמ"ש אתי שפיר דהרי התוס' הקשו שם על מה דמשני דאי מהא הו"א דמאי הוכשרו אבשר ולעולם דשחיטה עושה ניפול והקשו בתוס' דא"כ למה אמר ר"ש לא הוכשרו דמשמע דוקא ע"י הבהמה והא גם שאר הכשר ל"מ דהו"ל אוכל שא"י להאכילו לאחרים ותירצו דהו"מ לומר לטעמי' דרבנן וליה לא ס"ל ולפ"ז י"ל דגם המקשן הוה ידע דיכול לשנויי דהוכשרו אבשר ורק דדחיק לי' דכיון דר"ש לא ס"ל כלל דהוכשר למה השיב לא הוכשרו בדמי' ודחיק לי' דלטעמי' דרבנן קאמר. והנה כ"ז אליבא דאמת דקי"ל דבהמה בחייה לאברים עומדת אבל לר"ל דס"ל דלאו לאברים עומדת ופליג אר"י בדף ק"ב שם וא"כ לדידי' מקר' שפיר אוכל שהי' לו שעת הכושר וא"כ לשיטתו אין התחלה לקושית הש"ס די"ל הוכשרו אבשר קאי ור"ש פליג דס"ל לא הוכשרו בדמי' הא שאר הכשר מועיל ודו"ק.