שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ה סימן ח׳

והנה מצאתי בריטב"א בחולין דף צ"ד גבי אסור לגנוב דעת הבריות שהביא בשם רבותינו הצרפתים דאסור לגנוב דעת הבריות ואף דעת העכו"ם הוא איסור תורה מדכתיב לא תגנובו ולא תכחשו ואף דסיפא דקרא כתיב איש בעמיתו דממעט עכו"ם האי על לא תכחשו ולא תשקרו קאי במקום שאין חה"ש בדבר ודייקא נמי דלא כתיב מעמיתו או לעמיתו והיינו נמי דיהבי אתנחתא בלא תגנובו ואף דלא אשכחן סתם גניבה על גניבת דעת אלא לשון גניבת לב דכאן נכתב לא תגנובו סתם לכלול אף גניבת ממון ובתוספתא דב"ק איתא שלשה גנבים הם גדול שבכלם גונב דעת הבריות עכ"ל. ובזה יש לו לכווין מ"ש ביעקב ויגנוב יעקב את לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא דבאמת צ"ב הא אסור לגנוב דעת אף דעתו של עכו"ם. אך באמת כתבתי בשם הט"ז דגניבת דעת דאסור הוא בעושה מעשה אבל בשב וא"ת שרי וז"ש ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו דהיינו רק בשב וא"ת. אך גוף דברי הריטב"א תמוהין דא"כ דגניבת דעת אסור מה"ת אף בעכו"ם ומשום דכתיב לא תגנובו א"כ מ"פ הש"ס בב"מ ס"א לא תגנובו דכתב רחמנא למה לי ופירש רש"י דניליף מריבית ואונאה והא ריבית ואונאה ל"ש בעכו"ם דעם שאתך בתורה ומצות הוא דאסור להונות ומכ"ש ריבית ועיין תוס' שם ד"ה לעבור וא"כ אצטריך לכתוב לא תגנובו ע"ז להזהיר אף לעכו"ם שלא להנות וצע"ג.