שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ג סימן ב׳

אשר נסתפקת אם מועיל אמתלא בממון כדרך שמועיל באיסור או דלמא דחיישינן שמא לאחר זמן למדו אותו לטעון שקר באמתלא כוזבת. הנה הדבר מבואר בש"ע אהע"ז בח"מ סי' קט"ו ס"ק כ"ב שנסתפק בזה אם מועיל אמתלא גבי ממון ומצאתי בשו"ת מהר"ש הלוי סי' כ' וסי' כ"א שנחלק בזה הוא ומהר"א חסון אם מועיל אמתלא בממון ודעת המהר"א חסון דל"מ בממון דלאו כל כמיניה לחוב ולהפקיע חובו כל שכבר הודה ומוהר"ש הלוי תמה בזה דהיאך יפרנס בזה דברי הרמב"ם שכתב בפ"ז מטוען דאם טוען וחוזר וטוען כל שנותן אמתלאה מועיל ע"ש שהאריך. ובאמת אם כוונת המהר"א חסון כדרך שנסתפק הח"מ דהיינו לאחר שיצא מב"ד ל"ק כלל דהרמב"ם שם ביאר בהדיא והוא שלא יצא מב"ד וכן מבואר בחו"מ סי' פ'. אך לפענ"ד נראה דבלא"ה ל"ק דבאמת כל שנותן אמתלא על מה אמר זאת שהיה מוכרח לומר כן שפיר י"ל דניהו שהיה לו אמתלא למה אמר כן אבל עכ"פ בממון סגי בהודאה אף שהוא שקר א"כ ניהו שהיה אומר כן לסיבה זו אבל עכ"פ סוף כל סוף הודה שהיה כן ונתחייב בהודאתו אך לפ"ז זהו דוקא היכא שאמתלא הוא למה אמר כן אבל מ"מ מודה שבתחלה הודה שנתחייב אבל כל שאומר שכוונתו היה בתחלה לא לחייב עצמו כלל בזה שפיר מועיל אמתלא וז"ב לדעתי. ומעתה ל"ק כלל כל מה שהקשה המהר"ש הלוי דהרמב"ם והש"ע שם כתבו שא"י להשיא לטענה אחרת אא"כ נותן אמתלא לטענה שסמך עליה ויש במשמעה כמו שהשיא בזאת הטענה ולפ"ז כיון שמתחלה היה ג"כ לפטור רק שבאו עדים והכחישו את הטענה א"כ שפיר מועיל אמתלא דהרי הוא לא חייב עצמו ואף שהטענה הראשונה הכחישוהו עדים ונתחייב שפיר מועיל אמתלא להאמינו שכן היה כוונתו והוא באמת רצה לפטור עצמו בטענתו הראשונה אבל אם הי' באמת נתחייב בטענה הראשונה רק שנותן אמתלא למה טען כן בזה שפיר אמרינן דניהו שנתן אמתלא אבל מ"מ ניהו שהי' לו סיבה לטענה זו אבל סוף כל סוף הודה שנתחייב א"כ אף שהודה בשקר מ"מ נתחייב ובזה ל"ק ממה שהקשה המוהר"ש הלוי דהיאך נאמן לטעון שלא להשביע או משטה ולפמ"ש אתי שפיר דטענת שלא להשביע או משטה הוא בא לגרע הודאתו שלא רצה לחייב עצמו כלל רק כוון להשביע עצמו או שמשטה היה ובזה שפיר מועיל בממון דא"י להוציא ממנו מספק ויש להאריך בזה בדברי הרא"ה שדעתו דאם אמרה נתקדשתי לפלוני אינו מועיל אמתלא והכי קי"ל באהע"ז סי' מ"ז אך כבר האריכו המהר"ש הלוי ומהר"א חסון שם ועיין נוב"י חלק אהע"ז מהד"ק סי' סמ"ך שפירש עפ"י דברי הח"מ הנ"ל ובתשובה הארכתי בזה ע"כ דבריי מעטים שוב ראיתי בקצה"ח סי' פ' שנדחק ליישב קושית מוהר"ש הלוי ולפענ"ד כמ"ש: