שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ג סימן י׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לפמ"ש בטעם אמתלא דהוה נדרו ופתחו עמו לפ"ז מבואר היטב הא דאמרו בקידושין דף ס"ג לאב המניה רחמנא לדידה לא הימנה ועיין רש"י דלדידה לא הימנה רחמנא רק משום דשויא אנפשי' חד"א ולכך אין סוקלין אבל לאב המניה רחמנא ומזה הוציא בשו"ת מהריב"ל כלל ו' סי' מ"א דלאב דהתורה המני' ל"מ אמתלא והיינו משום דאמתלא אינו רק משום דשויא חד"א הוא מתורת נדר וא"כ באמתלא הו"ל נדרו ופתחו עמו ולפ"ז לאב דהתורה המניה א"כ הוה מתורת עדות ול"ש אמתלא וז"ב. ובזה מיושב מה שהקשה בש"ש שמעתא ו' פ"ח מנדה דמועיל אמתלא אף דהתורה הימנה ולפמ"ש א"ש דלגבי דידה מועיל אמתלא דהוה נדר ופתחו עמו לכך מועיל אמתלא משא"כ באב דל"ש מתורת נדר דהיאך יכול לקבל נדר על בתו ורק מטעם נאמנות הוא וא"כ לא שייך אמתלא ודו"ק. ומיהו בלא"ה ל"ק דחכמי פרווינצא והמהריב"ל לא אמרו רק בנאמנות האב דהתורה המניה כשנים ולא בזה דאינה נאמנת רק כע"א באיסורין ודו"ק. והנה בשנת תדיר"ל ג' חיי למדתי בכתובות דף ק"ט בתוס' ד"ה אדמון הקשו מב"ב דף מ"ג דאמר השני נוח לי וכאן קיי"ל כרבנן ומחלקו דשם עשה מעשה וחתם ולא הי' לו לעשות מעשה משא"כ שם וכ"כ בשיטה מקובצת בשם הרא"ש ואני תמה על עצמי ובוש אני מלומר שנעלם מהם דברי הש"ס בב"ב דף למ"ד הנ"ל דמחלקו בעצמם כן ע"ש וצע"ג. וראיתי בחידושי הריטב"א שכתב פרישנא לה בח"ה ולא ידעתי כוונתו אי כוונתו שהוא פירש בח"ה או דהכוונה דהש"ס פירש לה בח"ה והי' צ"ל מפרש לה בח"ה וצע"ג.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.