שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״ב סימן ב׳

ע"ד אשר שאל במ"ש התוס' בקידושין דף נ"ח ד"ה ושני שהקשו דהיאך הוה שני כתובים הא לא אתי שביעית מע"א דאיכא למפרך מה לע"ז שכן אסור' בהנא' וי"ל מ"מ יכתב שביעית וניתי ע"ז מיניה ע"ש וע"ז הקשה דלפי שיטת הרמב"ן והר"ן ר"פ השוכר את הפועל שהביאו דברי הירושלמי דמכרן וקידש בדמיהן מקודשת ואמר הירושלמי ש"מ המקדש בגזל מקודשת וביארו הם הטעם דבאמת כיון שאסורין בהנאה א"כ אינם שווים דמים וא"כ מה שלוקח דמים אינו לוקח בשביל הדבר דאינו לזה דמים דא"ה היא והמעות גזל בידו ע"ש א"כ היאך יש למילף ע"ז משביעית שאני שביעית דאינו אסור בהנאה וא"כ המעות הם חליפי השביעית לכך יש לאסור אבל בע"ז כיון דהוא אסור להחליף דלכתחל' אסור דגם זה מקרי הנאה דמכר מקרי הנאה וא"כ אינו לוקח בשביל האיסור ה"א דיהי' מותר המעות כל שעבר והחליף ולכך אצטריך למכתב ע"ז ג"כ. הנה יפה שאל. ולכאור' רציתי לומר כיון דפירות שביעית הם ג"כ הפקר וגם התור' אסרה למכור דלאכל' ולא לסחור' וא"כ גם שם אינו דמיו והוה המעות גזל אבל באמת בקידושין דף נ"ב ש"מ המקדש בפירו' שביעית מקודשת ובתוס' שם ד"ה המקדש לא משמע כן ועיין תוס' סוכה דף ל"ט. והנרא' בזה דהנה בע"ז אסור גם רוצה בקיומו ואף רוצה בקיומו ע"י ד"א אסור וכפי הנרא' מהטור באו"ח ס' ת"נ אסור מן התור' ואף דהפר"ח שם האריך לחלוק על הטור וכתב דאינו רק מדרבנן ובחמץ אינו אסור כלל הנה אשתקד כשלמדתי בחורף שנת תר"ג מס' ע"ז בעיון הארכתי בחידושי בדף ל"ב בתוס' שם ליישב כל קושיו' הפר"ח ע"ש ולפ"ז ניהו דהמעו' גזל הם אבל עכ"פ לולא דהי' נוח לו הע"ז לא הי' נותן לו הלוקח הרי רוצה בקיומו של ע"ז ואף ברוצה בקיומו ע"י ד"א אסור ובפרט כאן שרוצ' בקיומו של ע"ז גופא דמקבל מעות עבורו וא"כ פשיטא דהמעות אסור ושפיר כתבו דהי' יכול למילף ע"ז משביעית: