שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״א סימן י״א

ודרך אגב ארשום מה שהראני הרב החריף מוה' מאיר ברא"ם נ"י ג' אדר שני תרט"ז דברי הקצה"ח סי' קפ"ח שהאריך באחד שעשה שליח ונשתט' או מת בנתיים טרם שעשה השליח שליחותו אי בטל עשיה שהאריך בזה. וע"ז אמר דלכאור' היא ש"ס מפורש בהא דאמרו בב"ק דף ק"ד דא"ל אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא דדלמא אדאתית שכיב ר' אבא ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דר' אבא לאו כלום הוא ופירש"י דזקן הוא וכבר בטל שליחותו קודם שתקבלם ואי הוה אנסי לך באורחא תבעי לך יתמי ומבואר בהדיא דבטל שליחות כל שמת. ולכאורה היא ראיה גדול' וע"ז אמר דיש לדחות דשם השליחות של ר"ס לר' אבא לא מתחיל רק לאחר שקבלם וכל שמת לא התחיל השליחות. והנה נעמו דבריו וחפשתי בשו"ת הגאון ש"ב מהר"ז ז"ל בב"א על אהע"ז סי' קי"א שם האריך בדברי הקצה"ח ובכל הפלפול ואינו מביא דברי הש"ס הלז וגם בטיב גיטין בדף כ"ט בגיטין מביא דברי הקצה"ח ולא הרגיש בזה. אמנם אם דבר חכמה דיבר אבל אינו נכון דלדבריו היו לו לרש"י לכתוב וכבר נתבטל שליחותו ולא וכבר בטל שמשמע שהוא ביטל שליחות. אבל לפענ"ד הדבר ברור שרש"י כוון שיש לחוש שהיתומים יטענו דאולי יבטל ר' אבא בעצמו השליחות קודם שתקבלם וא"כ נתבטל השליחות ועיין סי' קכ"ב ובסמ"ע ס"ק ג' ומדברי רש"י ראי' ברורה להטור וש"פ שם ודו"ק ועיין בב"י סי' קכ"ב מ"ש על דברי רש"י ועיין בבעה"ת שער נון ח"א אות וא"ו ובגד"ת שם ועכ"פ מכל הפוסקים נראה שאם הי' מת ר' אבא הי' בטל שליחתו וא"כ ראי' מבוררת משם דבמת נתבטל השליחות מיהו אינו ראיה די"ל כמ"ש למעלה בשם הרב הנ"ל דהשליחות לא נעשה רק לאחר שקבל ודו"ק ודרך אגב אזכיר במה דשאלני עלם משכיל מפה בדברי הש"ך חו"מ סי' פ"ג ס"ק ב' במה שמחלק דבסי' קכ"ה מיירי שאומר שבתחל' קבלם ע"מ לתנם לאחר ואח"כ רוצה לחזור דא"י לחזור דהולך כזכי והיא תמוה דא"כ למה לי עדים והא לא יכול לחזור בו ול"ש מיגו דאנן מהמנינן לי' רק שלא יכול לחזור והשבתי בתכ"ד דבאמת צ"ב היאך שייך הולך כזכי והא כיון שרוצה להחזיק לעצמו שוב לא הי' זכות למלוה בזה וכל שנמשך חוב מתוך הזכות לא מקרי זכות ועיין ר"ן מ"ש לענין פרוזבול ובנקה"כ סי' קס"ב מ"ש בזה. אך ז"א כיון דיש עדים ול"מ להחזיק לעצמו שוב הוה הולך כזכי ולפ"ז לכך בעי עדים דאל"כ הי' יכול לחזור בו ולא הוה הולך כזכי כיון דהי' חוב למלוה כנלפענ"ד בראשית ההשקפ' בלי עיון בספר: