והנה מצאתי דבר פלא בשטמ"ק בב"ב דף קכ"ו גבי בכור שמיחה מיחה שכתב דמהא דאמרו בכור מתנה קרייה רחמנא מה מתנה עד דמטיא לידי' אף חלק בכורה עד דמטיא לידי' וכתב הוא דהכוונה דבמתנה כ"ז שאינו מקבל יכול לחזור ולא ירצה לקבל ויחזור מתנתו מהא שמעינן דאם אחד שלח מתנה לחבירו וקודם שהגיע ליד המקבל נשבח המתנ' בשבח דממילא כגון חפיר' והוה שובלי שליפפי והוה תמרי דבכור לא שקיל וא"כ גם המקבל לא זכה בזה השבח והוה של המקנה דהיינו הנותן ע"ש שכתב כן בשם הר"ן. ולפענ"ד הוא דבר תימה דמלבד די"ל דנותן בעין יפה נותן ומסתמא הקנהו המתנה עם השבח שעליו ואף דהו"ל דבר שלבל"ע הו"ל כדקל לפירותיו דהא בגוף המתנה נשבח ממילא וגם מיד הנותן כבר יצא והרי הוא נתייאש ממנו ואיך יזכה בדבר שא"ב ובמה יזכה ושאני בכור דבאמת הירושה מגיע ממילא לכל הבנים והאב רוצה להוריש לכל הבנים ורק שהתור' זכתה חלק בכורה להבכור וכל דלא מטא לידי' יכול להסתלק דהו"ל בכלל ירושה ומגיע לכל הבנים בשוה ועיין רשב"ם דפירש דלכך לא זכה עד דמטי לידי' דאין אדם מקנה דבר שלבל"ע ובאמת כבר כתבתי במק"א בשם דו"ז הגאון בעל ים התלמוד שהקש' כשנעשה אבד"ק ראהטין ובאתי מברזאן לקבל פניו ועודני ילד קטן הקשה דא"כ מ"פ אח"כ לרבי דס"ל אדם מקנה דבר שלבל"ע כדאמרו ביבמות דף כ"א א"כ לא אצטריך קרא להקיש חלק בכורה לחלק פשוט דהא בלא"ה קני ומצאתי אח"כ בשעה"מ כמדומה פכ"ב ממכירה שהקש' כן וכעת ראיתי בשטמ"ק בב"ב דף קכ"ד שהרגיש בזה וכתב דגם לר"מ יכול לחזור עד שלא בא לעולם ועכ"פ להרשב"ם אין ראי' לדברי הר"ן והר"ן שם לא נהירא לי' פשט הרשב"ם ולא זכיתי להבין למה ועכ"פ הדין שחידש לפענ"ד צ"ע:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
