שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ׳ סימן ג׳

ובזה מיושב היטב מה שהקש' בשיטה מקובצת בב"ק שם דאמאי הוה פ"נ קנסא והא הוה ממונא דלענין ח"נ הו"ל תחב"פ לענין שן ורגל וס"ב לענין קרן ע"ש. ולפמ"ש א"ש דעיקר כוונת התוס' כיון דקרן לאו אורחיה ובפרט למ"ד פ"נ קנסא הוא משום דסתם שוורים בחזקת שימור קיימי וא"כ לענין קרן לא הוה פשיע' במה שלא שמרו ושוב לא הוה תב"פ לענין קרן דאפי' פשע במה שלא שמרו מ"מ הא סתם שוורים בחזקת שימור קיימי. ובזה מיושב ג"כ מה דקשה להיפך למה יהי' שן ורגל ברה"ר פטור נימא דתב"פ לענין קרן ול"ש כ"כ תירוצו של התוס' דאדרבא שן ורגל חייב נ"ש ברשות הניזק. ולפמ"ש א"ש דבאמת שן ורגל וקרן אינו מענין אחד ול"ש תב"פ וס"ב ול"ש לומר דתב"פ על שלא שמרו דלענין רה"ר אפי' פשיע' גמור' פטור בשן ורגל וז"ב מאד מאד. וראיתי ביש"ש פ' כיצד סי' ב' שהבין בכוונת התוס' דכל שאינו מאב אחד שזה קרן וזה רגל ל"ש תב"פ ולא כתב שום טעם בדבר דס"ס פשע ולפמ"ש א"ש ודו"ק.