שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק פ׳ סימן י״ב

והנה בקצה"ח סי' ת"ו הקשה דאיך אפשר לדיינו ד"מ אחר שדנו ד"נ הא שור הנסקל שהוזמו עדיו כל הקודם בו זכה והיאך יוכל לדון ד"מ דהא הפקירו קודם שעמד בדין וע"ש מ"ש בזה ודבריו תמוהים כמ"ש בהרבה מקומות וגם קושייתו ישבתי. אמנם כעת לפענ"ד הדברים פשוטים דלק"מ דהא באמת צ"ב דמה מועיל הפקרו להפקיע שעבודו של ניזק והפקר ל"מ להפקיע שעבודו של ב"ח מכ"ש של הניזק ועיין בחו"מ סי' רמ"ה בט"ז שחולק על הסמ"ע וקצה"ח שם אך נראה דבתם דהוה קנס ואינו מתחייב עד שיעמוד בדין וא"כ לא התחיל השעבוד כלל קודם שנגמר הדין ושפיר מצי להפקיר ולפ"ז יצמח לנו דין חדש דזה דוקא בתם אבל במועד ל"מ הפקרו דהא נשתעבד משעת נגיחה ול"מ לאפקועי שעבודי' וקרא הכי דייקא דלמדו מקרא והועד בבעליו והמית וא"כ משמע דלא נעשה מועד עד השתא אבל במועד לא ולפ"ז בשור המועד ל"מ הפקירו ול"ק קושייתו. ובזה מבואר החילוק בין תם ואח"כ מועד דבתם בודאי דנין ד"נ ואין דנין ד"מ דהא תם הוה קנס ונעשה הפקר וא"א לדון ד"מ מקודם דהא אינו משתלם רק מגופו אבל במועד יכולין לדונו ד"נ ואח"כ ד"מ ושפיר פריך הש"ס ודו"ק היטב: