שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ח׳ סימן ה׳

ובזה נראה לפענ"ד הטעם דבממון מועיל סילוק אף דלא הוה תחלתו בכשרות משום דכל הטעם דבעי תחלתו וסופו בכשרות הוא משום דאל"כ הרי לא כוון להעיד. ולפ"ז זהו אם הפסול בשביל קורבה א"כ לא חשדינן למשקר רק שאין עליו שם עד ולכך פסול כל שאין תחלתו בכשרות אבל בממון דאין הפסול רק בשביל דחשדינן דמשקר להנאתו ונוגע אינו מטעם קרוב ועיין בסמ"ע ר"ס ל"ז ובש"ך שם וא"כ כל שנסתלק ואינו נוגע שוב הוא כשר אף שלא נתכוין להעיד וז"ב. ומן האמור נראה דיש ליישב דברי הש"ך בחו"מ סי' ל"ד ס"ק ל"ג שדעתו דבפסולי עבירה כל שחזרו בתשובה כשרים להעיד והיינו מטעם שכתבתי כיון דעיקר מה דתחלתו בפסול פסול הוא משום שלא נתכוין להעיד ולפ"ז זה בפסול קורבה אבל מה דפסול משום שחשדינן למשקר כל שהוסר החשש שוב כשר וז"ב. ובזה הן נסתר מחמתו מה שהאריך התומים לדחות דל"ש בזה תירוץ התוס' דפסול נוגע אינו פסול לכל אדם ולכך כל שנסתלק כשר וזה ל"ש בפסול בעבירה ולפמ"ש א"ש דעיקר הטעם דמה שאינו פסול לכל העולם הוא בשביל שכל שאינו פסול כללי ועיקר החשש הוא בשביל שמשקר א"כ כל שנסתלק החשש הנ"ל שוב ל"ש הפסול דאף דלא כוון כשר וגם לתירוץ הראשון משום דבידו לסלק עצמו הוא ג"כ דלא נדחה והוה עליו שם עד כל דבידו לסלק עצמו מפסול וא"כ הוה תורת עד אף שלא כוון להעיד וא"כ ממילא ה"ה בפסול מחמת עבירה וממילא ל"ק מהי' יודע לו עדות בשעה שהיה חתנו דשם הוא בשביל קורבה וכמ"ש. ומה שהקשה ממ"ש גבי פסולי עדות היינו משחקי בקוביא כמ"ש רש"י ופירש הרא"ה דכעת עשו תשובה וא"כ למה נאמנים לרבנן ואף דהי' תחלתו בפסול כמ"ש התוס' שם ד"ה מלוה וא"כ מבואר דלא כש"ך. הנה לדבריו הי' לו להקשות טפי דהא משחקי בקוביא הו"ל רק פסול דרבנן ובפסול דרבנן נראה מדברי הש"ך סי' ל"ה ס"ק ז' דלא אכפת לן בתחלתו בפסול וא"כ למה יפסול וע"כ דהתוס' יפרשו דפסולי עדות היינו קרובים כמ"ש רש"י גם לזה וא"כ לק"מ ובזה יש ליישב הרבה קושיות של התומים שם ועיין בהרא"ש פ"ב דגיטין שהביא המהריב"ל והתומים שם מבואר בהדיא דכל דהפסול הוא בשביל דחשדינן ליה למשקר כל שהוא כשר כעת כשר העדות והיינו כמ"ש ודו"ק: