שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ט סימן ט׳

איברא דלפ"ז בגוף דברי הר"ן שכתב דלא נעשה ערב בשביל בתו דהא לא נודע למי נעשה ערב והרי הגיע המעות לידו דהקידושין הוא שלו וצ"ל כל דלא הגיע המעות לידו אף שודאי יגיע לו בכה"ג מודה המהרי"ו דלא נעשה ערב וגם אם נימא דלא נעשה ערב ולא תהיה מקודשת שוב לא יגיע המעות לידו דצריכה להחזיר וא"כ ל"ש ערבות. ובזה יש ליישב דברי התוס' בקידושין דף י"ט ד"ה אומר ליישב קושיות המהרש"א שם ודו"ק ועיין בשו"ת הרא"ש כלל ס"ח סי' ח' שהאריך להוכיח דיכול להשתעבד אף למי שלא ידוע כלל והדבר צ"ב למה לא יוכל להשתעבד אף למי שאינו מכיר. ולפמ"ש י"ל דעיקר ראיית הרא"ש דלא נימא דאיך נכסיו משתעבדין והא אינו רק מתורת ערב וערב ל"ש באם אינו מכיר למי נעשה ערב ע"ז הביא ראיות דיכול להשתעבד אף למי שאינו מכיר כל דהגיע המעות לידו דהיינו הנאה וע"ז שפיר הביא מהא דאמר שאול אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ונשתעבד נכסיו משום דמגיע הנאה לידו ובשו"ת מהרי"ט סי' כ"ג האריך לדחות דברי הרא"ש והבין דעיקר ראיית הרא"ש הוא משום דלא נימא ברירה וע"ז הקשה עליו כמה קושיות. ולפמ"ש באמת י"ל דהרא"ש ס"ל דבכה"ג לא שייך ענין ברירה דעל כל פנים לגוף המכר ל"צ לתורת ברירה וכמו שכתב הרשב"א בתולדות אדם סי' פ"ב גבי מוכר בית מבתיו דל"ש ברירה דלענין גוף המכר א"צ לברירה ויכול לחול אח"כ כשיתברר וכ"כ הר"ש פ"ב ממעשר שני גבי כל הנלקט סברא זו וכן מצאתי בשו"ת ריב"ש סי' רכ"ח שביאר בהדיא סברת התוס' בב"ק דף ס"ט גבי כל הנלקט והתורת חיים נתקשה בזה ולא ראה דברי הריב"ש שם ע"ש וכל עיקר ראיות הרא"ש הוא דל"ש ערבות בכה"ג וע"ז חידש דכל דהגיע המלוה לידו והגיע המעות לידו נעשה ערב אף שלא ייחד שם המלוה וגם שאול נתחייב מתורת ערב אף שבעת ההוא לא נתברר למי נעשה ערב ודו"ק היטב כי בזה מיושב כמה קושיות של המהרי"ט ועיין קצה"ח סי' ס"א: