שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ט סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לכאורה צ"ב בהא דאמרו משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך דהיאך משתעבד לאיש שלא נודע מי הוא והא נכסי דאינש אינון ערבי' בי' והיאך יהיו ערבים לאיש שלא נודע מי הוא וא"ל דכיון דעכ"פ המלוה נודע רק שנשתעבד לכל מאן דאתי מחמתי' שפיר מועיל דאכתי קשה בהא דאמרו בב"ב דף קמ"ב ממך ואפי' מריש גלותא דלא נודע כלל מי המלוה ואפ"ה נתחייב ומזה למדו הרא"ש בתשובה כלל ס"ח וכן קיי"ל בחו"מ סי' ס"א בשטרי ממרניש שלנו דמשתעבד לכל מי שיוציאו ומועיל והרי לא נודע למי נעשו הנכסים ערבים ואפ"ה מועיל הערבות ולפמ"ש המחנה אפרים דע"כ לא כתב הר"ן דכל שלא ייחד האיש שנעשה לו ערב לא נתערב רק בלשון כל מי שיתן לאיש הזה אני ערב א"כ לא הוה לשון צווי אבל כל שאמר בלשון צווי בכה"ג נעשה ערב ע"ש א"כ לק"מ אבל באמת דבריו אינם מוסכמים וא"כ קשה כנ"ל. אמנם נראה דכל הטעם דל"מ ערבות אם לא יחד המלוה הוא לפי שלא גמר ומשתעבד דבאמת ערב הוה אסמכתא רק דבהאי הנאה דהמניה אמרינן גמר ומשעבד וכל שאינו מדבר עם אדם ידוע לא גמר ומשעבד נפשי' וכמ"ש הר"ן שם. ולפ"ז נרא' לי הדבר ברור דלא גרע עכ"פ מערב שלא בשע' מתן מעות דג"כ ל"ש גמר ומשעבד נפשיה דלא עפ"י נתן ולפ"ז לפי מה דמבואר בסי' קכ"ט דכל דבא המעות ליד ערב אף שלא בשע' מתן מעות גמר ומשעבד נפשו ומקורו משו"ת מהר"י וייל ובתשובה אחר' ביארתי דבריו לתרץ קושיו' הש"ך עליו ולפ"ז כאן שבא המעו' לידו ונכסי דאינש אינון ערבין בשבילו א"כ מה בכך דלא גמר ומשעבד נפשי' הא לא גרע מערב שלא בשע' מתן מעות דכל דבאה המעו' לידו נעשה ערב מכ"ש בזה ועיין סי' קכ"ט ס"ג בהג"ה בחו"מ. ובזה מיושב היטב קושי' המח"א בהלכו' ערב סי' ג' שהקשה בהא דפריך בע"ז דף ס"ג ובחנווני שאינו מקיפו לא והאמר רבא הן מנה לפלוני ואקדש אני לך דמקודש' והרי שם לא דיבר עם החנווני והיאך נעשה ערב ולפמ"ש א"ש דהרי שם חייב מעות לפועלים וא"כ הגיע מעות לידו ופשיטא דנעשה ערב אף שלא ייחד הלוה דהא גמר ומשעבד נפשיה בשביל שלוה אצלו. ובזה י"ל מה הס"ד שם לחלק בין חנוני המקיפו ללא מקיפו משום דבחנווני המקיפו הוה כאילו ייחד למי נעשה ערב ושפיר נעשה ערב משא"כ בשאינו מקיפו דלא נתייחד שם המלוה ול"ש ערב וע"ז חידש הש"ס כיון דאומר תן מנה לפלוני ואקנה נכסאי דקנה מדין ערב ומטעם דגמר ומשעבד נפשיה וה"ה בזה דאף שלא נתייחד שם המלוה מ"מ כל דהגיע המעות ליד הערב שפיר נעשה עדב אף שאינו מכירו ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.