שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ט סימן ז׳

ובזה יש ליישב ג"כ מה שחוכך הר"ן גבי קידושי שטר צריך שיכתוב בתך מקודש' לי דהא עיקר הקידושין הוא השטר. ולפמ"ש אתי שפיר כיון דהאב נתן לה כח לקבל קידושיה שפיר היא יכולה לקבל קידושיה בעצמה וכותב הרי את מקודש' לי וז"ב מאד. ובזה אני אומר מה שהביא הב"י סי' קי"א בבדק הבית שמ"כ שמהר"ל בן חביב כתב שהאשה א"י לקבל גיטה בקטנותה אף כשיאמר לה האב צאי וקבלי גיטך כמו שדעת הרא"ש שקידושי שטר אינו מועיל שיאמר לה צאי וקבלי קידושיך ע"ש ולפמ"ש י"ל דאף הר"ן מודה בגירושין דאינו רק מחילת השעבוד שע"י הגט נפטר הבעל מכל חיובי הבעל על אשתו וזה יכול לעשו' בע"כ וא"צ לא דעתה ולא דעת אביה ומה שמחל לה החיובים שנתחייב' האשה לבעל זה אינו רק מחילת שעבוד דמועיל בקטנה כמ"ש התוס' לענין קידושי יעוד ואף דבקידושין חולק הר"ן היינו משום דבקידושין בעי דעת האב והבת הלכך לא מסתבר ליה להר"ן שיהיה כאילו מחל האב שיעבודו על בתו לבתו אבל בגט פשיטא דמועיל וז"ב לדעתי ועיין בחידושי פ"י מה שהניח בקושיא על הקדמונים דלמה לא כתבו דמה דנשמע מדריב"ח הוא דאף דהמקד' לא דיבר עם האב ואמר לה הרי את מקודש' אפ"ה מקודש'. ולפמ"ש זה פשוט דכל שהאב סילק עצמו ונתן לה הכח שתקבל קידושיה פשיטא דא"ל הרי את מקודש' ועיין שו"ת מהרי"ט חלק אהע"ז סי' וא"ו שהאריך בענין הלז ואין הזמן מסכים כעת לעמוד על דבריו: