שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ט סימן ו׳

ובזה מיושב היטב מה דהקשה המח"א שם על הר"ן מהא דע"ז דף ס"ב דפריך ובחנוני שאינו מקיפו לא משתעבד והאמר רבא תן מנה לשלוני ואקדש אני לך מקודש' מדין ערב ומה קושיא שם לא יחד לחנוני ול"ש ערב בכה"ג. ולפמ"ש א"ש דשם דאמר אני פורע א"כ הוה ע"ק ושפיר דמי לואקדש אני לך דנעשה ע"ק וכמ"ש ודו"ק: ובלא"ה י"ל דשם נשתעבד מדר' נתן דהרי הוא חייב להפועלים והפועלים נתחייב לחנווני הרי נתחייב מדר"נ ולא מטעם ערב קאתינן עלה ועיין בתוס' שם שנדחקו בקושיא ותירוץ של התוס'. ולפמ"ש י"ל דבזה נחלקו אם הוה כאן ערב וכמ"ש אי משום דר"נ ל"ש בשכירות לקצת פוסקים ועיין ש"ך סי' פ"ו ודו"ק ועיין מח"א סי' א' מה שהאריך בדברי רבינו ירוחם ותמהני דכעין זה מבואר בסי' קל"א סי"ד בשם הרמב"ם וצ"ע. ומן האמור למעלה יש ליישב דברי הרמב"ן שדעתו דגם בקידושי שטר יכול האב לומר לקטנה צאי וקבלי קידושיך והר"ן פ"ק דקידושין גבי בתך מקודש' לי הביא דבריו והשיג עליו דדוקא גבי קידושי כסף משום דלא גרעה הבת מכלב דאם אמרה תנהו לכלב שלי מקודש' מדין הנאה משא"כ בשטר דאין מגיע לה הנאה כלל ע"ש ולפענ"ד נראה דבאמת כבר כתבתי למעלה דהא דלא נעשי' ערב עבור אביה משום דבאמ' לא מצית זכייה בשביל אביה דקטנה היא רק דלפמ"ש התוס' דמחילת שעבוד מועיל אף בקטנה א"כ האב מוחל לה הכסף קידושין והיא מתקדש' ע"י שמחל האב לה ולזה צריך ראיה מדר"י ב"ח דיכולה לקבל קידושיה כל שאביה נתן לה הכח וכמו בקידושי יעוד ע"ש שהארכתי למעלה בזה. ולפ"ז יהי' דוקא בקידושי כסף צריך ראי' דעכ"פ היא זוכית בכסף הקידושין לעצמה והיאך קטנה יכולה לקבל קידושין לעצמ' ע"כ צריך ללמוד מדריב"ח אבל קידושי שטר דאינה זוכה כלל בשום דבר רק שמתקדשת א"כ פשיטא שכל שאביה מחל לה כחו דיכולה להתקדש דאינו רק מחילת שעבוד לבד וז"ב מאד.