שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ט סימן י״ט

והנה הרמב"ם כתב דלוק' על התמור' אעפ"י שאין בו מעש' ותמה הכ"מ דהרי אמרו דלא תתני מימר דבדיבורו קא עביד מעשה ולק"מ דהרי הרמב"ם ע"כ גרס כגירסת רש"י בריש תמור' דה"מ לאו שיש בו מעש' אבל תמור' דהוה לאו שאב"מ כמ"ש הלח"מ ד"ה ועוד ע"ש שהדבר מוכרח וא"כ מבואר דמימר מקרי לאו שאב"מ. ובגוף קושית הלח"מ דשם מבואר דהו"ל לאו שאינו שוה בכל דהציבור ושותפין אין עושין תמור' ומשמע דלא לקי בציבור ושותפין לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה לא יחליפנו הוא במחליף בשל אחרים ולפ"ז נרא' לי ברור דאם ציבור ושותפין ממירין בשל אחרים דלא לקי. והטעם נרא' לפענ"ד ברור דבשלמא בשל עצמן אף שאין עושין תמור' לקו בשביל דעברו על הלאו דעכ"פ אמרו להמיר אבל בשל אחרים ע"כ בחולין דידהו בקדשים דאחריני א"כ כל דלא הועילו מעשיהם לא עשו כלום דאין בידם להוציא בהמת חבירו לחולין ורק דאחרים אמרו כל הרוצ' להמיר יבא וימיר וא"כ זה כשיתנו אחרת תחתיה אבל אם אין בכחם להמיר זה הי' הדיבור שלהם כאין וא"כ ברור דלא לקי וא"כ בכה"ג שפיר אמרו דהו"ל לאו שאינו שוה בכל דעכ"פ על לא יחליפנו אינן עוברין בציבור ושותפין. איברא דלפ"ז לאו דלא יחליפנו דהיינו בשל אחרים שוב הוה לאו הניתק לעש' ול"ש לומר דכולל הלאו יותר מעש' דבזה גם הלאו לא חל בציבור ושותפין כמ"ש: