והנה לכאור' הוה קשה לי טובא דהא דאמרו בתמורה דף ב' ע"ב ה"מ עונש דשוה בכל אבל עונש שאינו שוה בכל דתנן הציבור והשותפין אין עושין תמור' ה"א דאשה נמי כי עבדא לא לקי קמ"ל והרי אדרבא ציבור ושותפין בודאי לוקין דשם אין הלאו ניתק לעשה ולוקה. ומצאתי בלח"מ פ"א מתמור' ה"א שם שהרגיש בזה וכתב דרבינו לא גריס רק דה"מ בלאו השוה בכל אבל לאו שאינו שוה בכל לא ע"ש. ובאמת שגוף החילוק מוזכר ביבמות דף פ"ד אבל כאן תימה היא דהא הלאו שוה בכל רק דהעש' אינה שוה בכל דהרי גם הציבור ושותפין אין רשאין להמיר רק שאם המירו אינו מומר אבל הלאו שוה בכל ולפמ"ש הבה"ז בגירסת הרמב"ם א"ש ע"ש בתמורה אבל להלח"מ קשה. ולפענ"ד נראה דהכונ' דבאמת תמור' הוה לאו שאב"מ רק דבדיבורו עביד מעשה והיינו ביחיד דעביד מעשה שחל המעש' דהרי הוא ותמורתו יהי' קודש אבל בציבור דלא חל התמור' א"כ ניהו דהם רצו לעשות מעשה אבל מ"מ לאו שאינו שוה בכל מקרי דביחיד עושה באמת מעשה ובציבור אינו עושה מעש' ולפ"ז יש לקיים הגירסא דגריס לפנינו דה"א אשה כי עבדא לא לקיא והיינו כמ"ש רש"י לפי גירסתו דהא דהוקש אשה לאיש לעונשין הוא דוקא במידי דאית בי' מעשה כדכתיב איש או אשה כי יעשו וא"כ כאן דבאמת הוה לאו שאב"מ רק דביחיד באמת חל המעשה אבל כיון דבציבור אינו חל המעש' א"כ שוב הוה לגבי ציבור לאו שאב"מ דאף דבדיבורא קא עביד מעשה כיון דהלאו אינו שוה בכל עכ"פ שוב לא הוקש אשה לאיש ולא לקיא דבאמת הוה לאו שאב"מ שוב לא הוקש אשה לאיש ודו"ק כי נכון הוא:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ט סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.