שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן ט׳

ובזה מיושב היטב הא דקאמר הש"ס בה ובשלוחה לא ותמה המהרש"א דהא שלוחה לא מהני בקידושין כמו בגירושין ולפמ"ש א"ש דשם לענין קידושין שפיר י"ל כיון דירדה תורה לסוף דעתו של אב דניחא לי' בשליחות ממילא יכולה לעשות שליח דא"ל דניהו דא"י לחזור אבל מקודשת לא הוה בקבלת השליח דזה אינו דכל שאינה מקודשת ממילא יכול לחזור בו היא והוא דשאני גט דמגרשה שלא מדעתה אבל בקידושין דעשתה ש"ק ואם לא רצה האיש ממילא לא הוה קידושין כלל ויכולין שניהם לחזור בהם וא"כ ע"כ מקודשת תיכף וז"ב מאד. והנה לכאור' י"ל דבקידושין ל"מ לעשות שליח משום דבאמת אם נימא כמ"ש הרמב"ן במלחמות דהיא אין לה יד רק שהתורה ירדה לסוף דעתו של אב דניחא לי' שתהי' שלוחו דזכות היא לו ולפ"ז הא כבר נודע מ"ש הש"ך בחו"מ סי' קפ"ה דשליח הנותן ושליח המקבל אינו מועיל משום דלא חזרה שליחות אצל המשלח וא"כ גם כאן היאך תעשה שליח האב הא עי"ז מפקעת עצמה מרשות האב ומכנסת עצמה לרשות הבעל וא"כ לא חזרה שליחות אצל האב וז"ב מאד. ובזה י"ל דזה טעמו של ר"י דמחלק בין גירושין לקידושין משום דבקידושין מפקעת עצמה מרשות האב. ולכאור' מה נ"מ בזה סוף סוף נעשית שלוחו ולפמ"ש א"ש ודו"ק. איברא דלפ"ז צ"ב מ"ט דר"ל וצ"ל דהא באמת בקידושין ל"ש לומר זכייה מטעם שליחות דאדרבא חוב הוא לו שמפקעת עצמה מרשותו וע"כ צ"ל דהזכות היא שמזכית לו הכסף הקידושין ולפ"ז לענין כסף הקידושין השליחות חזרה לבעליו והכסף של אביה. ובזה מיושב מה שהקש' הפנ"י ריש קידושין דלר"ל למה לא תהי' כסף קידושין שלה כמו דיכולה לקדש עצמה וכעין קושית הש"ס השתא היא מקדשה נפשה אביה שקיל כספה וכמ"ש בתוס' דף ג' ולפמ"ש א"ש דאם אביה לא מקבל כסף הקידושין שוב לא תחזור שליחות אצל האב וגם ר"ל מודה דא"י לקדש עצמה וז"ב ודו"ק וע' שעה"מ פ"ב מגירושין: