שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן י׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה הרמב"ם כתב בפ"ו מגירושין ה"ט דקטנה א"י לעשות ש"ק משום שאין מעידין על הקטן שאין לה דעה שלימה ונתקשה בזה הנוב"י מהדו"ב חלק אהע"ז סי' נ"ג נ"ד דא"כ היאך יתומה קטנה מקבלת קידושיה דהא אין מעידין על הקטנה ובתשובה אחרת לענין קטנה שזינתה דנאסרת הקשיתי בזה דהיאך מעידין על הקטנה והארכתי בזה בדברים חדשים. וכעת נלפענ"ד דהנה באמת צ"ב הך קטנה דעושית ש"ק במה מיירי דהא כל שיש לה אב האב מקבל גיטה ולא היא וצ"ל דמיירי כשמת האב וכשמבחנת בין גיטה לדבר אחר דאז היא מתגרשת כשיגיע לידה הגט ולכך כ' רבינו דשליח לקבלה אינה יכולה לעשות ולפ"ז נ"ל דבר ברור דלפמ"ש לעיל בשם הירושלמי דא"י לעשות שליח לקבל מתנה ודבר שאינו שלו וגט שאני דהתור' זכתה לו ולפ"ז בקטנה דבאמת אין לה יד לקבל גיטה כל שיש לה אב ובאין לה אב משתוכל להבחין בין גטה לד"א והוא שיעור משתגיע לעונת הפעוטות או בשיעור שתקבל צרור ותזרקנו אגוז ונוטלתו כמבואר בש"ע אהע"ז ס"ו וזהו בודאי אינו רק מדרבנן והיינו משום דבגט לא בעי דעתה או דבדעת אחרת מקנה קונה בשתגיע לעונת הפעוטות וא"כ עכ"פ מה"ת אין לה יד לקבל גיטה ואיך תעשה שליח וז"ש רבינו דכיון דאין לה דעה שלימה וא"כ אינה זוכית רק מדרבנן כשתבחין וא"כ איך יכולה לעשות שליח. אך לפ"ז צ"ב דלמה לי' הטעם דאין מעידין על הקטן. אך נרא' דבאמת כיון שצריכה להבחין ואם לא הבחינה אינה מגורשת כמ"ש רבינו בפ"ב מגירושין הלכה י"ח י"ט והנה זה נודע דמי שאין לו דיעה שלימה אין העתים שוות אליו לפעמים יבין וישכיל ולפעמים לא ידע וכמו שהוא נהוג במי שאין לו דיעה שלימה וא"כ איך יוכלו להעיד על הקטנה דלמא בעת שיגיע הגט לידה לא תהי' מבחנת ולא תהי' מגורשת כיון דבהבחנה תליא מלתא והיא אין לה דיעה שלימה ודלמא אז לא תהי' מבחנת ובשלמא על הגדול מן הסתם מוקמינן על חזקתו דיהי' תמיד בדיעה שלימה כמו שהוא כעת אבל בקטנה דאין הדיעה שלימה לא גרעה מעתים חלים ועתים שוטה דכתבו התוס' ביבמות דף נ"א ובכתובות דף כ' דל"ש חזקה ומכ"ש בקטנה דתמיד לא נשלם הדיעה שלימה ולפעמים לא תדע להבחין וז"ב מאד. ובזה מיושב היטב מה שהקשיתי בתשובה הנ"ל דאיך משכחת לה מ"ש רבינו דקטנה שזינתה נאסרת על בעלה ומפסדת הכתובה דהא אין מעידין על הקטן ולפמ"ש א"ש דשם אנו דנין על אותו העת שזינתה אם הי' ברצונה וזה יוכלו להבחין דעכ"פ אז ידעה ועשתה ברצונה שהרי התרו בה וקבלה ואמרה ע"מ כן וז"ב ודו"ק.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.