שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן ח׳

ובזה מיושב הא דהקשו האחרונים מ"פ הא נערה הרי זה גט דלמא נערה בודאי אינו גט כיון דבנערה משכחת לה שתוכל לקבל הגט בעצמה דהיינו כשיתן לה האב רשות או כשאין לה אב וא"כ לא שייך לומר דידע הבעל דאין שליחות לקטן דהא באמת נערה יש לה רשות וחשב שאין לה אב או שנתן לה רשות. ולפמ"ש א"ש דא"כ הי' לה לעשות ש"ק בעדים ואם באמת מיירי שעשתה בעדים ע"כ דיכולה לעשות שליח דאל"כ לא היו העדים בעת המינוי דחזקה על העדים שעשו כהוגן וז"ב. ובזה מיושב דברי הראב"ד שפירש המשנה דקטנה דמיירי שהיתה בהסכמת אביה ותמה הרשב"א דא"כ בנערה ודאי דמועיל. ולפמ"ש א"ש דא"כ היו העדים והשליח יודעים שהי' בהסכמת האב ודו"ק ויש לפקפק קצת. עוד נ"ל בטעם דלא תוכל הנערה לעשות שליח לקבלה אף דבאמת ירדה תורה לסוף דעת האב דניחא ליה שתכניס עצמה לרשות האב משום דהרי שיטת רש"י והרי"ף דבאומר תן גט שחרור לעבדי אם רצה לחזור לא יחזור בעבד ואפ"ה אינו משוחרר עד שיגיע גט לידו והטעם דניהו דזכות הוא לו היינו לענין זה שא"י לחזור אבל לא שיהי' משוחרר עד שיגיע הגט לידו ע"ש ולפ"ז ה"ה כאן י"ל דעכ"פ ניהו דזכות היא לו לאב וניחא לי' שתכניס עצמה לרשותו אבל שליח לקבלה לא הוה שיהי' מגורשת בקבלתו של השליח דזה לא אכפת לי' להאב דכל שא"י לחזור בו ממילא היא ברשות עצמה ומעשה ידיה לאביה ולא אכפת לי' להאב שתהי' מגורשת תיכף ולכך א"י לעשות ש"ק וז"ב מאד בטעמו.