והנה הפנ"י הקשה בהא דפריך הש"ס מקטנה שאמרה התקבל לי גיטי ודייקינן הא נערה הרי זה גט והקשה לפי מה שנסתפקו התוס' בקידושין דף י' אם בקטנה נשואה יכול האב לקבל גיטה וא"כ יש לאוקמא בנשואה ולכך בנערה שפיר הוה גט דנערה ודאי משנשאת אין לאביה רשות בה אבל בקטנה כיון דיש לאביה ג"כ רשות א"כ א"ש הרישא והסיפא דאביה יכול לעשות ש"ק ולא היא. ולכך ברישא אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה והיא קושיא גדולה. ולפענד"נ בפשיטות דהנה בגיטין דף ס"ג פריך הש"ס למה תהיה מגורשת כשיגיע הגט לידה והא לאו שליח להולכה שוויא ומשני דאדם יודע שאין שליחות לקטן וגמר ונתן לשם הולכה ולפ"ז זהו דוקא בארוסה אבל בנשואה שפיר יקשה דאפשר דטעה בזה כיון דנשאת שוב יש לה יד לעצמה ושפיר לא תתגרש אף משהגיע גט לידה וז"ב. וראיתי במים חיים להפר"ח שהקש' בהא דקאמר הש"ס דאדם יודע שאין שליחות לקטן וגמר ונתן לשם הולכה וקשה הא בסיפא קתני אם אמר אביה צא וקבל גט לבתי לא יחזור הבעל וא"כ דלמא טעה הבעל וסבר שאביה עשה הש"ק. ולפענ"ד לא קשה כיון דבא השליח בשם הבת מה"ת יטעה הבעל ויחשוב כי האב עשה הש"ק ובפרט כי ש"ק צריך עדים ואין מעידין על הקטן וא"כ בלי ספק חזקה על העדים שעשו כהוגן ולא רצו להיות עדים וא"כ השליח בא בלא עדים וידע הבעל שלא עשה האב ש"ק דא"כ היה אומר השליח שנתמנה בעדים כמשפט ש"ק וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.