שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן י״ח

והנה במ"ש הט"ז דבעינן שתתחזק בעתים שוות לפענ"ד לא משמע כן הלשון דעתים חלים ועתים שוטה דהרי גם באם הבעל עתים חלים ועתים שוטה מוזכר הדין ושם ודאי לא בעי שיהיו עתים שוות ועיין בספר אור הישר שכלם לא הזכירו שיהיה דוקא בעתים שוות ושם לא הי' עתים שוות ואפילו הכי התירו ואדרבא נראה לפענ"ד להיפך דבאמת התוס' בכתובות דף פ' גבי בר שטיא כתבו דלכך לא אזלינן בתר חזקה משום דהוי עתים חלים ועתים שוטה והיינו משום דהוה חזקה העשוי' להשתנות ואם איתא אם הי' לו ווסת קבוע לחלימתו ולשטותו א"כ אדרבא בעת חלימותו אינו עשוי להשתנות באותו עת וכן להיפך וע"כ דמיירי שאין לו ווסת קבוע ודו"ק היטב ודברי הט"ז צ"ע ועיין בשעה"מ וטעם המלך פ"ב מגירושין הי"ט ואין הזמן מסכים כעת לעיין בזה ועיין תוס' קידושין דף יו"ד ד"ה ומקבל את גיטה שפשטו מירושלמי פ"ח דתרומות דאמרו גרשה מי לא ידעה ולמה לא מוקי כשנשאת כשהיא קטנה ואביה מקבל גיטה ע"כ דמשנשאת אין לאביה רשות בה וקשה לי אם מיירי בקטנה איך שייך קרן וחומש וכי חיובא לקטנה ובפרט דבר שהוא כפרה כמו חומש ועיין סי' שמ"ג באו"ח בט"ז ומ"א שם דאף לכשתגדל אינו רק מדת חסידות וגם קשה לי דאמאי לא אוקמא בשנתן לה גט שעה אחת לפני מיתתו ואסורה לאכול תרומה מיד דלשמא ימות חיישינן וכדאמרו בגיטין דף כ"ט וא"כ ממילא היא לא ידעה אבל ז"א דכל שלא קבלה הגט אינה נאסרת ומשקבלה הלא ידעה וז"פ. אבל הקושיא הראשונה קשה. אמנם אחר העיון עדן קשה דהא במזכה לאשתו במקום יבם נסתפקו הש"ס ביבמות דף קי"ח ע"ב אי הוה זכות וכן במקום גיטה וא"כ משכחת לה בכה"ג וצע"ג: