שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ח סימן י״א

ובזה מיושב קושית הנוב"י הנ"ל דשם בעת שקדשה היתה ברצון והעידו על אותו העת ושפיר העידו: ובזה מיושב היטב קושית אבי מורי הרב הגאון מו"ה ארי' ליבוש נ"י שהקש' בהא דאמרו אלא אשה חבירה דמקטלא איך משכחת לה דהא יכלו לומר לאסרה על בעלה באנו והקשה דלפמ"ש התומים בסי' ל"ח דקושית הש"ס קאי על הא דאמרו בדף ח' בסוגיא דחוששין ללעז דפליגי במוש"ר ובאשה חבירה וא"כ היו יכולין לומר דקטנה היתה בעת שזינתה דאז נאסרת ומפסדת כתובת' ולא נהרגת והארכתי בזה בתשוב' בסוגיא זו. ולפמ"ש א"ש דאם לא התרו בה רק דאשה חבירה מסתמא ידעה וא"צ התראה להבחין בין שוגג למזיד ולפ"ז שוב א"א שתאסר על בעלה דהא אין לה דיעה שלימה וכל שלא קבלה התראה היאך מעידין על הקטנ' ובשלמא כל שקבלה התרא' יודעין העדים שבעת הלז היה דעתה שלימה משא"כ בזה. עכ"פ דברי רבינו בטעמו שאין מעידין על הקטן נכונים: