שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ז סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אך גוף הדבר מה דאמרו דעידי גניבה א"צ לעידי טביחה לא מקרי חצי דבר צ"ב דסוף סוף העידי טביחה צריכי לעידי גניבה והנרא' בזה דעיקר הכוונה דוקא היכא שהם על ענין אחד ושניהם א"י לפעול בלתי האחד וצריכים ביחד מקרי כל כת חצי דבר אבל כל שעידי גניבה יכולים לפעול גם בלי עידי טביחה א"כ הוו עידי גניבה לעצמם ועידי טביחה לא באו על ענין הגניבה שזה כבר נודע רק שמעידין על הטביחה וע"ז מעידין עדות שלם וז"ב כשמש לדעתי ולפ"ז גם כאן עידי גניבה לעצמם ועידי מכירה לעצמם שהם מעידין על דבר שכבר נודע שאחר שהאיש הנ"ל נגנב ע"י עידי גניבה שראו שנגנב הם מעידין על המכירה והוה כל ענין בפ"ע ויש להמתיק הדבר דבשלמא בשתי שערות מה שזה מעיד על שערה אחת בגבה וזה בכרסה אין ענין נצמח מזה דכל שערה היא במקום אחד ועומד בפ"ע ויכול להיות זה בלא זה ונמצא שכל אחד לא העיד על דבר שלם אבל כאן מה שזה מעיד על המכירה אטו מידי מששא אית בי' בלא הגניבה דאטו א"י למכור דבר שלו ועבד שלו וע"כ דמעידין זה האיש שנודע לנו ע"פ עדי גניבה שגנב אנחנו ראינו המכירה וא"כ הרי גמרו כל הדבר דמ"ל שראו הם או שנודע להם הגניבה הם מעידין על דבר שלם אבל בשתי שערות אין מעידין על דבר שלם שאינו נצמח מכח זה ולכך גם בשני חזקה הוצרך הרי"ף לדחוק דמעידין על הפירות שאל"כ לא העידו על עדות דבר שלם דהא השנה שראה זה לא נצמח מהשנה שראה זה והוה כל אחת חצי דבר ולכך בעידי גניבה וטביחה הוה ג"כ דבר שלם שהטביחה נצמח מכח הגניב' שאלמלא הגניבה אין כאן טביחה א"כ זה מעיד על דבר שלם וז"ב ורק לר"ע אף בכה"ג מקרי חצי דבר. איברא דאכתי קשה דניהו דעידי מכירה כאן הם מעידין על דבר שלם אבל עידי הגניבה אין מעידין רק על חצי דבר דגניבה בלי מכירה אין כאן ענין חיוב כלל. ולדעתי זה מה דמסיק הש"ס דפליגי בעידי גניבה דחזקי' סבר דאין נהרגין דגניבה לחודא קיימא ומכירה לחודא קיימא והיינו שהם שני ענינים נפרדים אבל ר"י סבר דגניבה אתחלתא דמכירה היא והיינו דלולא הגניבה לא היה באפשר שיהי' ענין מכירה שייך א"כ מקרי דבר שלם שעל ידו בא ענין עדי המכירה וא"כ עכ"פ עידי מכירה מקרי עי"ז דבר שלם משא"כ בשתי שערות שהשערה שבכרסה אינו נצמח מהשערה שבגבה וז"ב מאד מאד והרבה יש להאריך שם בסוגיא בישוב קושית מהרש"ל ומהרש"א שהאריכו בקושיות ופירוקים ומהתימה שלא זכרו שכבר קדמם כמעט בכל דבריהם ברז"ה ומלחמות שם ולפמ"ש היה מקום ליישב הרבה ואכ"מ. שוב ראיתי בחידושי הר"ן לסנהדרין שגם הוא האריך בסוגיא הלז וכתב באמצע הדברים ר"י כרבנן ס"ל דדבר ואפי' ח"ד פירש דוקא בכה"ג אבל בשערות הוא מודה דמקרי ח"ד ששערה אחת הוה ח"ד דלא מתחיל ענין גדלות כלל בשערה אחת משא"כ בגניבה דהוא ענין אתחלתא דגניבה. וכפי הנרא' הוא מחלק בע"א דבשלמא שערה אחת אין ענין לגדר גדלות כלל משא"כ גניבה עכ"פ אתחלתא דחיוב הוא ועכ"פ ל"ק קושית הלח"מ הנ"ל על רבינו הרי"ף ז"ל ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.