שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ז סימן ה׳

והנה בהא דאמרו בסנהדרין דף פ"ו עידי גניבה ועידי מכירה בנפש שהוזמו חזקי' אמר אין נהרגין ור"י אמר נהרגין ומפרש דחזקי' כר"ע דדבר ולא ח"ד ור"י כרבנן ולשיטת הרי"ף גם לרבנן הא לא מועיל עדות כל כת לשום דבר והו"ל חצי דבר אף לרבנן וכן בבן סורר ומורה דאמר גם בזה חזקיה דנהרגין הכת האחרונה וקשה הא הוה ח"ד וכבר נתקשה בזה הלח"מ פכ"א מעדות ה"ט ונדחק ע"ש ולפמ"ש א"ש כיון דענינים חלוקים הם זה גניבה וזה מכירה א"כ כל כת בפ"ע מעידה על דבר שלם וגם הרי"ף מודה בזה. אמנם אחר העיון יש לפקפק בזה דכיון דאינו חייב מיתה עד שיגנוב וימסור וא"כ כל כמה דלא העידו על גניבה אין ענין חיוב מיתה וא"כ הו"ל כשתי שערות שכתבתי שגדר סימני גדלות אינו רק בשתי שערו' ולא מקרי דבר שלם עד שיעידו על ב' שערות וא"כ ה"ה כל כמה שלא העידו על הגניבה ועל המכירה לא מקרי ענין גונב נפש כלל והו"ל חצי דבר ובשלמא עידי גניבה וטביחה דשני ענינים הם דעל הגניבה חייבה תורה כפל ועל הטביח' דו"ה וכל עיקר מה שצריך לעידי גניבה הוא רק להעיד דאל"כ יוכל לומר דשלו הוא טובח א"כ לא הוה רק גילוי מלתא אבל כאן כל כמה דלא נעשה ענין המכיר' לא התחיל כלל החיוב מיתה דבגניבה לחוד לא נתחייב מיתה וא"כ המכירה מקרי חצי דבר דאינו ענין כלל בלא הגניבה וגם הגניבה בלא מכירה לא התחיל כלל ענין חיוב הוה חצי דבר. אך נראה בזה דבאמת כיון שעכ"פ על הגניבה מהראוי ללקות דהו"ל לאו וניהו דלר"י לא לקי דהו"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד היינו אם נימא דנהרגין כשיבאו עדי מכירה אבל אם נימא דמקרי חצי דבר שוב לא הוה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד דהרי כל שלא ראו הדבר בעצמם שוב יהיה מקרי חצי דבר וא"כ עכ"פ ילקה ושוב לא מקרי חצי דבר דעידי גניבה ל"צ לעידי מכירה וכמו שאמרו לגבי סורר ומורה מתוך שיכולין לומר להלקותו באנו ועיין בתוס' שם וא"כ בכה"ג לא מקרי חצי דבר אף לר"י דבאמת אינו לוקה דהו"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד היינו משום דבאמת ס"ל לר"י דנהרגין אבל אם נימא דלא נהרגין שוב לא הו"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וא"כ עכ"פ עידי גניבה לא צריכי לעידי מכירה ולא מקרי חצי דבר ודו"ק: