שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ז סימן י״ג

עוד יש לי לומר לפרש כוונת הרמב"ם עפמ"ש התוס' בגיטין דף י' ע"ב ד"ה אי לאו שהקשו תימה א"כ כולי' שטרא מתקיים עפ"י ע"א ישראל דחתם לבסוף וכתבו דאין לחוש כיון דהאי כותי כשר מדאוריי' דגירי אמת הן ובמק"א הארכתי בביאור תירוצם. אמנם כעת נדבר עפ"י פשטת לשונם וכוונתם דלפ"ז גם כאן כיון דע"פ העד הסתירה האחד שהעיד על הטומא' מתקיים העדות דאל"כ לא היה נאמן ושוב היאך נאמן העד סתירה הלז שהעיד על הטומא' הא מתקיים ע"פ עדותו יותר מהעד השני והתורה אמרה ע"פ שנים עדים יקום דבר וע"ז כתב רבינו כיון דכתיב ועד אין בה והרי כאן עד והיינו כתירוץ התוס' כיון דמה"ת כשר הכותי וה"ה כאן כיון דאף קרוב ופסול כשר וא"כ מה נ"מ בזה הא מ"מ לא גרע מאילו היה פסול וקרוב ודו"ק היטב. ולפ"ז דוקא כשמעיד שנטמא' באותה סתירה דהוה רק גילוי מלתא בעלמא ועמלמ"ל שהאריך בזה ולפמ"ש מוכרח דע"כ גם הרמב"ם ס"ל כן וצ"ע בזה. ויש להסתפק אם העד טומא' הוא עד על הקינוי והיו עוד אחד עמו על הקינוי אם מועיל ויש לי לתלות ג"כ בענין דבר ולא חצי דבר ואין להאריך המשכיל יבין מעצמו וישמע חכם. ואחר שנים רבות הוגד לי סברא דדבר ולא חצי דבר בשם הרב הגאון בעל פני משה על אהע"ז דדומה למ"ש התוס' בגיטין דדיבורא עבדי ואמרו כל דלא נגמר המעשה על ידם וא"כ כל דהוה חצי דבר לא נגמר המעשה עי"ז. והנה אם כי דבר חכמה הוא לא ידעתי דא"כ אמאי כשעידי גניבה א"צ לעידי טביחה אף שעידי טביחה צריכין לעידי גניבה לא מקרי חצי דבר הא הם צריכין להם ואפשר דדיבורא מקרי ואמרו ויש לדחות דהעידי טביחה יודעין כבר שיש עידי גניבה וא"כ נגמר המעשה על ידם. אבל צ"ב דא"כ לשיטת הפוסקים דסגי בראו כל מה שיכולים לראות קשה דסוף סוף לא נגמר המעשה על ידם ויש לפלפל הרבה אבל מפני כי לא ראיתי בגוף הספר רק שמעתי אולי המחבר בעצמו מפלפל בזה ע"כ קצרתי: