ובזה נכון מ"ש הרי"ף דבעידי חזקה מועיל עדותן עכ"פ לפירות ולא נודע הסברא דסוף סוף לענין הדבר שאנו דנין הוה חצי דבר ולפמ"ש א"ש דכל שהיה מועיל עדותם לאיזה דבר שוב דבר שלם קרינן ביה דעכ"פ היו מקום שיתכוונו להעיד על ענין עדות וז"ב והתוס' כתבו שראו כל מה שהיו יכולין לראות היינו שכל שעכ"פ אותו דבר ראו בשלימות מקרי נתכוין להעיד. ובזה יש להאריך בכל הסוגיא שהבאתי דהוה דבר ולא חצי דבר ולפמ"ש יש מקום לבנות ולסתור וע' בהפלאה בכתובות דף ע"ב גבי פלוני תיקן לי הכרי שהקש' דהו"ל חצי דבר כל ששתי עדים מעידין שהחכם אמר לה שהוא טבל ושני עדים מעידין שהאכיל' לבעל ולפמ"ש יש מקום ליישב ואכ"מ כי לא כתבתי רק להאיר עין המעיין וגם בעידי קינוי וסתירה לר' יהושע דס"ל דבעי שני עדים על הקינוי ושנים על הסתירה קשה ג"כ דהו"ל ח"ד ויש ליישב ג"כ לפי הכללים שכתבתי דהיינו דלהשטה דכל שראו כל מה שיכולין לראות א"כ בין עידי קינוי ובין עידי סתירה העידו מה שיכולין לראות ולהעיד ולשיטת הרי"ף באמת בעידי קינוי לבד יש תועלת בעדותן דאם ראה בעצמו אף שלא יהי' עידי סתירה כלל תאסר עליו וכן אם יעיד לו ע"א על הטומאה תאסר עליו אם לבו סומך עליו כמבואר בטוש"ע אהע"ז סי' קע"ח וברמב"ם פ"א מסוטה וא"כ עידי קינוי א"צ לעידי סתירה ואף שעידי סתירה אפשר שצריכי לעידי קינוי מ"מ כל דעידי קינוי א"צ לעידי סתירה דבר קרינן בי' והנה מעד טומאה ל"ק כלל דהא אף בעבד ושפחה סגי ואף בפסול וקרוב וא"כ אינו בתורת גדר עדות דיהי' שייך בו חצי דבר וכעין זה כתבו האחרונים דבעדות אשה ל"ש דבר ולא ח"ד וע' בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סי' י"ז ס"ק ו' שכתב כיון דפסול וקרוב כשר ל"ש בזה תורת עדות וה"ה בזה וז"ב. ולפ"ז נ"ל לפרש דברי הרמב"ם פ"א הי"ד מסוטה האשה שקינא לה בעלה ונסתרה אחר הקינוי עמו בעדים והרי היא עומדת לשתות ובא ע"א והעיד עלי' שזינתה עם זה שקינא לה עליו עמו הרי זו אסורה על בעלה וכו' ואפי' היו עד טומא' זה אחד מעידי הסתירה וכתב הכ"מ לתמוה על לשון אפי' דהכי יגרע מפני שהוא אחד מעידי סתירה ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת כבר כתבתי דלכך עד טומאה ל"ש חצי דבר דהא אינו רק גילוי מלתא בעלמא לפי שכבר קינא לה ונסתרה ולפ"ז כאן שהוא עצמו מעידי סתירה שוב הוה חצי דבר דהא עידי סתירה צריכין לעידי קינוי וא"כ ניהו דעידי קינוי א"צ לעידי סתירה היינו לענין השתי' שפיר מקרי עידי סתירה עדים אבל לענין הטומא' כיון דע"א לא מועיל על הטומא' רק בשביל דקינא לה ונסתרה והוה רגלים לדבר ולפ"ז שוב בעי העידי קינוי להסתירה לענין טומאה וא"כ לא יהי' נאמן דהו"ל חצי דבר וקמ"ל דמ"מ מועיל לפי שנאמר ועד אין בה והרי כאן עד ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
