שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ז סימן י׳

והנה בהא דמבואר בב"ק דף ע"ב גנב ומכר עפ"י שנים וטבח ומכר עפ"י שנים אחרים ונמצאו אלו ואלו זוממין הראשונים משלמין תשלומי כפל והאחרונים משלמים תשלומי שלשה וכ' רש"י וכגון שהוזמו האחרונים תחלה דאי עידי גניבה הוזמו תחלה בטלה לה עדות טביחה דדלמ' בעלים מכרוהו לו וכי מתזמי אמאי משלמי ואח"כ מבואר במשנה נמצא אחד מן הראשונים זומם בטלה כל העדו' וכ' רש"י והרע"ב ואפי' חזרו והוזמו האחרונים אח"כ אין משלמין שהרי בטלו עדותן והוכחשו שכיון שלא גנב לא טבח ואהכי לא מחייב אלא אעמנו הייתם והנה דברי רש"י תמוהים דל"ש חיוב דדלמ' שלו טבח וכמ"ש רש"י לעיל וגם איך הוכחשו במה שהזימו לאחד מהראשונים. ובראשית ההשקפ' רציתי לומר דאם נימא דהכחש' תחלת הזמה היא הוה כהוכחשו גם הם דכל דליכא גניבה ל"ש טביחה. אך אין סברא לומר דמה שהוכחשו הראשונים יהי' מקרי לגבי אחרונים הזמה ומצאתי בנימוק"י שכ' על דברת רש"י לעיל שכ' דע"כ עידי טביחה הוזמו בתחיל' שכ' הנימוק"י דמשמע מדברי רש"י דהכחש' לאו תחלת הזמה דאל"כ אף דהוזמו עידי גניבה תחלה הוה הכחש' לגבי הטביח' וכי הדר אתזמי משלמי הרי שהרגיש בסבר' זו ות"ל אנכי בראשית השקפ' אמרתי סברא הלז. אבל באמת דברי הנימוק"י תמוהין כמ"ש הפ"י דאפשר דקושט' קמסהדי רק דשלו טבח ואין מהזמת הראשונים הכחש' לאלו. אמנם מה שנרא' לי עיקר בביאור דברי רש"י האלו דהנה כבר הבאתי הלא מראש קושית הקדמונים בעידי גניבה ועידי טביחה דעידי טביחה הו"ל חצי דבר ולר"ע חלקו בש"ס דעידי גניבה ל"צ לעידי טביחה הו"ל דבר שלם אבל לדידן א"צ לומר כן וא"כ הרי"ף ושיטתו דמחלקו בין אם הועיל עדותו מה יענה בעידי גניבה ועידי טביחה וכתבתי דעידי גניבה ועידי טביחה הם שתי עניני עדות חלוקו' ובזה כל שעידי גניבה מעידים שזה גנב אז עידי טביחה מקרי עדות שלם בפ"ע ושאני עידי חזקה דכל שאינו בשלש שנים אינו חזקה וא"כ ענין אחד הוא דכל שאינו בשלש שנים אינו מקרי חזקה כלל וחצי דבר הוא כמ"ש למעל'. ולפ"ז צ"ב דזה יתכן כשהם עידי אמת א"כ אף שעידי טביחה לא ידעו מהגניב' מ"מ עדות שלם הוא בפ"ע דכל שראו שטבח וכבר גילו העידי גניבה שזה השור נגנב א"כ הוה רק כגילוי מלתא בעלמ' אבל כל שהוזמו העידי גניבה שוב הוה חצי דבר דהרי עידי טביחה בפ"ע אינם עדות דדלמ' שלו הוא טובח רק שעיקר עדותם נסמך על עדות הראשונים א"כ כל שהוזמו הראשונים הוה כהוכחשו האחרונים דניהו דהזמה לא הוה דהרי באמת יכול להיות דטבח אבל הם באו לחייב על הטביח' דאל"כ מה העידו וכל שעידי גניבה אין כאן שוב הוה כחצי דבר ומה לי הוכחשו בעדותן או שנעש' חצי דבר והוכחש עדותן ממה שהי' וא"כ שפיר כ' הנימוק"י דע"כ דהכחש' לאו תחלת הזמה היא ומעתה גם כאן מיושב דכל שהוזם אחד מהראשונים שפיר כ' דבטל' עדות השניים והוכחשו משום דהוה חצי דבר ומ"מ לא הוזמו דלא הוסר עדותן דיכול להיות דטבח רק דשלו טבח ודברי רש"י ברורים כשמש וע' בפ"י שכ' שדברי הנימוק"י אינם מוכרחים וגם דברי רש"י אינם מובנים ולפמ"ש דברי רש"י ברורים ודברי הנימוק"י נימוקו עמו וכמ"ש ות"ל הדברים נראין אמת נכון לפענ"ד ובנימוק"י כ' גבי עידי גניבה ועידי טביחה דאף דעידי טביחה צריכין לעידי גניבה מ"מ כיון דעידי גניבה ל"צ לעידי טביחה דבר קרינא ביה ותמה בתוי"ט בב"ק שם דל"צ להא רק לר"ע משא"כ לדידן דקי"ל כרבנן ולפענ"ד גם בזה נימוקו עמו דבאמת בעידי טביחה ל"ש סברת הרי"ף וע"כ הצריך להא דאמרו אליבא דר"ע ובאמת הרז"ה השיב כן על הרי"ף והרמב"ן במלחמות והשיב בזה ודבריו סתומים וכמ"ש למעלה וע"כ כתב הנימוק"י דצריכין בזה לסברת ר"ע ולפמ"ש א"ש ודו"ק: