והנה התוס' בגיטין דף נ"ב ע"ב ד"ה דאתו הקשו דא"כ לעיל גבי משיך פירי מיתמי ואייקור דאמרו היינו דר' חנילאי והדרו בהו ואמאי והא רעה היא לגבייהו דא"כ יאמרו הלוקחין נשרפו חטכם בעליה וכתבו דהלוקחים הוו ש"ש על הפירי כיון דיכולים לאכלם ולעשות בהם כל חפצם ע"ש וראיתי לשארי הגאון בעל נתיבות המשפט סי' קצ"ט שהקשה דא"כ גבי הקדש יקשה קושית התוס' דרעה היא לגבי ההקדש ושם ל"ש לומר דהלוקחים נעשו ש"ש דהרי על ההקדש ל"ש תורת שמירה וגם הקדש אינו מתחלל רק על הכסף וא"כ א"י לאכול הפירי ולעשות כל חפצם עד שיתחלל על הכסף ע"ש:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.