שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ה סימן ח׳

ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב דברי הרשב"א בתשובה סי' אלף רנ"ג דהביא ראיה דכל שהעיזה שלא בפני בעלה נאמנת אח"כ כשבא בעלה ולא אמרינן דעבידא להחזיק דיבורה בשקר והביא ראיה מהא דאמרו בכתובות דף כ"ב דראה ר"י דבריו של ר' מנחם בר"י במיתה דא"י להכחישתו ובגירושין יכולה להכחישו והקשו ומי חציפה כולי האי והאמר ר"ה האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת ומאי קושיא דהא כבר העיזה שלא בפני בעלה ועבידא לאחזוקי דיבורא וע"כ דיראה לומר כן שמא יבא בעלה וע"כ דלא אמרינן עביד אינש לאחזוקי דיבורא. וכל הבא בתוכו יתמה הפלא ופלא על הר"ן והרשב"א דמה ראיה דאטו לאו העזה היא דבאמת תצטרך להעיז ולהחזיק דיבורא רק דכל שהעיזה שלא בפניו אמרינן דעבידא לאחזוקי דיבורה ולהעיז גם אח"כ אבל שם פריך ומי חציפה כולי האי והיינו דהיאך מכנסת עצמה בתחלה לזה הא יודעת דיבא בעלה ויכחישה ולכך נאמנת וכבר הרגישו בזה כל האחרונים ומכללן הנוב"י באחת מתשובותיו בנוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' צ"א ודו"ז בישועת יעקב בסי' י"ז ובסי' קנ"ד. ולפמ"ש א"ש דבאמת כל עיקר הנאמנו' דדיבורא שנגמר מעשה על ידו לא אמרי ולפ"ז כל שהעיזה שלא בפניו שפיר מקשה הרשב"א דכיון שלא בפניו מעיזה א"כ י"ל דמקרי ואמרי וא"ל דנגמר מעשה על ידה דז"א דכל שלא בפניו דלא מועיל ותוכל להעיז א"כ י"ל דמקרי ואמרה ואי דתוכל להחזיק דיבורא אח"כ דז"א דאח"כ בפני בעלה שיהי' דיבור המביא למעשה לא אמרינן עביד איניש לאחזוקי דיבורא דדיבור שלא הי' מעשה עבידא דאמרה ומעיזה משא"כ כשתאמר בפני בעלה תהי' מעשה ולכך כ' הרשב"א דכל שהעיזה אח"כ נאמנת וע"כ שפיר מוכיח דאי נימא דכל שהתחיל' להעיז שוב תוכל להעיז א"כ אין קושיא דלמה תהי' נאמנת הא בעת ההיא לא הי' רק דיבור גרידא ואח"כ אף דבא מעשה עי"ז עבידא לאחזוקי דיבורא שהי' מכבר ואף דמ"מ יודעת הי' שתצטרך אח"כ להעיז ז"א דאטו אנן סמכינן על החזק' דא"א מעיז' לחוד רק דהוה דיבור שהוא מעשה וכל שלא בא לידי מעשה י"ל דכל דתקיף לה מבעלה אמרה ואח"כ אף שבא לידי מעשה אינה נאמנת דעביד' לאחזוקי דיבורא הראשון וע"כ דאין זו סברא דמ"מ כעת הוא דיבור שמביא לידי מעשה ולא תחזיק דיבור הראשון שהי' דיבור גרידא דמעש' לא עבדא וז"ב כשמש: