וע"ד הפלפול יש לומר דהנה בתוס' ישנים בנדרים דף פ"ט שם בהא דנטולה אני מן היהודים הקשו דהיאך מצית לאסור עצמה על כל היהודים בעודה א"א הא אין איסור חל על איסור וכתבו דמגו דחל על בעלה חל על אחרים בכולל ולפ"ז צ"ב קושית אא"ז הב"ח ז"ל דהיאך שייך שויא אנפשה חד"א הא כיון שאמרה שנתגרש' מהראשון א"כ מותרת לבעלה השני וא"כ הא כל שויא אנפשא חד"א הוא מתורת נדר כמ"ש בשו"ת מהר"י בסאן ז"ל סי' פ' ובשו"ת מהרי"ט חלק אהע"ז סי' א' הזכיר סברא הלז ע"ש ובתשוב' הארכתי לברר דבר זה ולפ"ז לא עדיף מאמרה נטולה אני מהיהודים דלא חל כמ"ש התוס' דבלא"ה אסורה להם בעודה א"א וכאן לא שייך תירוץ התוס' הנ"ל דמגו דחל לבעלה דהא לבעל' באמת לא אסרה עצמה ואדרבא אומרת שנתקדש' לו וצ"ל דלהס"ד של הב"ח דנאסר' בשביל זה על בעלה הראשון א"כ חל בכולל עם בעלה הראשון וע"ז כ' הב"ח דלבעל הראשון א"י להפקיע עצמו משיעבודו ושוב אינה נאמנת לאחרים ג"כ ולפ"ז זהו בנתקדשה אבל בנשאת לאחר דאז בלא"ה כבר נאסרה לבעל הראשון א"כ שוב לא שייך כולל כלל דלבעל הראשון נאסרה ולבעל השני אדרבא נשאת לו וא"כ ל"ש כולל ול"ש שויא אנפשא חד"א וכמ"ש ודו"ק היטב כי חריף הוא:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.