שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ה סימן ט״ז

והנה המהרי"ק הקשה שם על דברת התוס' ביבמות שם ד"ה באותה שעה שהקשו דאמאי לא מהמנה במיגו דאמרה גרשני דאיכא למ"ד דנאמנת אף שלא בפניו והקשה המהרי"ק דאף למ"ד דנאמנת לומר גרשני שלא בפניו היינו דוקא אם נשאת ל"ת והיא רוצית לומר מת כדי שיתירו אותה לכתחלה לפענד"נ דכל הטעם דנאמנת באומרת מת משום חומר שהחמרת עליה בסופה דתצא מזה ומזה ולפ"ז שפיר הקשו התוס' דלמה לא נאמינה במיגו דאמרה גרשני וא"ל דבאמת לא מת ולא גרשה והוא משקרת ורוצית שתנשא לכתחלה דא"כ למה נאמנת מטעם חומר שהחמרת עליה בסופה דאכתי לא תקנו כלום דאם תרצה להנשא ולא תצא בסופה תוכל לטעון דגרשה כבר וכל שכבר נשאת לא תצא ומה שטענה מקודם שמת הוא כדי להתירה לכתחלה אבל לעולם שנתגרשה כבר כנלפענ"ד ודו"ק היטב וגם ל"ש עיגונא דעכ"פ אם נשאת לא תצא ולא היו צריכין להאמינה מכח עגונא. וגם נלפענ"ד להוסיף דקושית התוס' דל"ש חומר שהחמרת בסופה דתוכל לטעון נתגרשתי ועתה מת בעלה דאז ממנ"פ תהיה נאמנת ול"ש מתוך חומר שהחמרת בסופה דאם נשאת ל"ת בשביל שטענה שנתגרשה ובלא"ה נרא' לפענ"ד דלכך הקדימו התוס' דמשום עיגינא הקילו רבנן והיינו דאל"ה לא היתה נאמנת משום חזקה וע"ז מקשה שפיר דעכ"פ חזקת א"א ל"ש כיון דעכ"פ יש לה מגו דטענה גרשתני ואף שלא בפניו נאמנת עכ"פ לענין דיעבד וע"כ דחזקת א"א לא אלים כ"כ דיש חזקה כנגדה ואף דלכתחלה מחמרינן מ"מ חזקת א"א ל"ש כ"כ ואתרע לה עכ"פ ושוב מהראוי להאמין כשאומרת מת דכבר אתרע חזקת א"א והרי כל ענין חזקה דייקא ומנסבא אינו רק דמרע לחזקה א"א וה"ה כאן עכ"פ אתרע חזקת א"א כיון דאם נשאת ל"ת וגם לפמ"ש הסמ"ע סי' ק"ח דמש"ה נאמן לטעון נאנסו במגו דהחזרתי משום דנאנסו ל"ש והחזרתי אף דהוה העזה מ"מ זה טוב יותר ולפ"ז הרי במת איכא העזה טפי מגרשתני דמת א"י להכחישה משא"כ גרשתני דיכולה להכחישו ובפרט כאן דכל דהעיזה שלא בפניו ודאי יכולה להעיז אח"כ בפניו וא"כ שוב טוב לה יותר טענת גרשתני דאף דלא תנשא לכתחלה מ"מ יכולה להכחישו ואם נשאת ל"ת משא"כ במת דא"י להכחישו וז"ב ודו"ק.