ובזה אמרתי דבר נחמד במה שהקשה הריצב"א בתשובת מיימוני לספר נשים בהא דפריך בנדרים דף צ"א מהשמים ביני לבינך על ר"ה דאמר דאינה מעיזה ולמה לא משני דמיירי בתובעת כתובה ע"ש בסי' וא"ו ובמהר"ק שם האריך בזה ונדחק ג"כ ולפמ"ש א"ש דבאמת יש לומר דאינה מקלקלת עצמה כל ימיה ורק שיש לחוש שמא אין דעתה להנשא כלל ולפ"ז שם למשנה אחרונ' דחיישי' שמא עיניה נתנה באחר ומה"ט אינה נאמנת שפיר מקשה דא"כ שוב להמנה מדר"ה והיינו מטעם דלא תקלקל עצמה וא"ל דאינה רוצית להנשא כלל דזה אינו דהא חיישינן שמא עיניה נתנה באחר וא"כ ע"כ דרוצי' להנשא ושפיר מקשה ודו"ק היטב וע' תוס' ישנים בנדרים שם דמבואר בריצב"א בהדי' דכל דתובע' כתובת' אף להנש' אינה נאמנת וכן מבואר בשו"ת מיימוני שם בשם הריצב"א ע"ש וכ"כ הרא"ש בפסקיו סוף נדרים ודברי הרא"ש שם צע"ג דמ"ש דהרמב"ם שכ' דהאש' שאמרה גרשתני נאמנת אף לכתוב' מיירי באינה תובעת כתובה. ואני בעני' לא מצאתי בפ"ד מאישו' ופי"ב מגירושין שיהי' מוזכר בו שנאמנ' ליטול כתובה רק בפט"ז מאישו' הלכה כ"ו ושם מבואר דאמרה נתגרשתי ותנו לי כתובה הרי שמזכר' הכתוב' ג"כ והרמב"ם לשיטתו דפסק בהלכה ל"א באמרה מת בעלי והתירוני להנשא ותנו לי כתובתי נאמנת והטעם שעיקר ביאתה היא בשביל נשואין וכשאומר' תנו לי כתובתי בלבד כ' רבינו הטעם שמא אין דעתה להנשא אלא ליטול כתובתה מחיים והוא הדבר אשר דברתי דלא שייך שלא תקלקל עצמה דשמא אין דעתה להנשא כלל. ועכ"פ דברי הרא"ש צע"ג דשם מבואר אף באומר' תנו לי כתובתי מ"מ נאמנת להנשא ולכתוב' ואף דמעיזה בשביל ממון מ"מ לא שייך בזה אין הולכין בממון אחר הרוב משום דבכתובת' חשיבה מוחזק' ועב"ח אהע"ז סי' ט' ואף שהב"ש השיג עליו מ"מ במרדכי מבואר כן וע"ש בגליון. ובזה נראה דלכך לענין תוספת כתובת' אינה נאמנ' משום דלזה לא חשיבה מוחזק' ובמהרי"ק שם האריך בטעם רבינו דלכך אינה גובה התוס' דלענין זה דרשינן המדרש כתובה לכשתנשאי לאחר והיינו כשאינו מכחיש' והמדרש כתובה הוא דוקא לתוס' כתובה בלבד ולא לעיקר כתובה ובמחכת"ה תמה אני מדוע לא הזכיר דברי הה"מ פט"ז מאישו' הלכה כ"ו דאדרב' מדרש כתובה לכשתנשאי לאחר הוא רק בגוף הכתוב' ולא לענין תוס' וכ"כ הר"ן והרא"ש סוף נדרים שם. ובאמת אם לא נאמר מהראוי לומר דמדרש כתובה אינו רק בגוף הכתוב' וע"ש במהרי"ק כמה דוחקים סבל בזה אבל א"א לומר כן והרמב"ן ובעל העיטור כתבו להיפך גם מ"ש לכשתנשאי לאחר הוא לא במכחיש' א"י מנ"ל הדרש הזה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ה סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
