שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ה סימן י״ג

והנה בתובעת כתובתה אי נאמנת בטוענת גרשתני האריך המהרי"ק בשורש ע"ב וכבר כתבתי בתשובה אחת והוא אשר כתבתי מכבר דנראה מפשטת לשון התוס' בכתובו' פ"ט דאינה נאמנת אף לנשואין כמו שמביאין ראיה מאמרה מת בעלי והתירוני לנשא תנו לי כתובתי דאינה נאמנת אף להנשא ומ"ש ראיה מתוס' יבמו' קט"ז לפענ"ד אין ראיה דכוונ' התוס' דדוקא לנשואין היינו כשאינה מזכירה כתובה אבל כל שמזכירה הכתובה שוב אינה נאמנת אף להנשא ולפענ"ד טעם הדבר הוא פשוט דהרי קי"ל דאמרינן מגו דהעזה לפטור מממון מטעם דלענין ממון אמרי' דמעיז פנים ולא יחת מפני כל וכמ"ש הרשב"א ח"ב סי' רפ"ג וע' בקצה"ח סי' פ"ב וע' בע"ש וסמ"ע סי' רצ"ו והע"ש כ' שם דלענין ממון יעשה במחשבתו כל דבר וכתבתי בגליון הש"ך שם דכדברי הע"ש מבואר בשיטה מקובצ' בב"ק כ"ח ע"ב בשם הרר"י בעליו' גבי נשבע וגובה מחצה וכ"נ מדברי הר"ן דבממון משום חימוד ממון יותר מעיז מלפטור משבועה. ולפענ"ד עוד להוסיף דבאמת החזקה דאין אדם מעיז זהו ודאי דאינו רק חזקה מכח רובא דאינשי דפשיטא שיש מיעוטא דמעזין ולפ"ז בשלמא לגבי שבועה דהוא מידי דאיסור' אזלינן בתר רובא אבל בממון לא אזלי' בתר רובא ואמרינן מיגו דהעזה ועוד יש להמתיק הדבר. ובזה יובן מ"ש הרשב"א דאם אתה חושדו שיחזיק שלא כדין כל שמעיז פניו בכך יעיז ויעיז בכל טענה ואינו מובן סברתו והקצה"ח נדחק. ולפענ"ד כוונתו דבאמת איכא מיעוטא דמעיזין ורק דרוב אינם מעיזין והרי רובא דאינשי אינם רוצים להחזיק שלא כדין ורובא דאנשים כשרים וע"כ דזה יצא מגדר הרוב וא"כ שוב כל שיצא מהרוב שוב יש לומר דהוא מהמיעוט דמעיזין אבל לענין שבועה אמרינן דהוא מהרוב ויש לו ספק מ"י וכדומה ע"כ לא אמרי' מגו דהעזה לפטור משבוע' ולממון אמרינן ולפ"ז ה"ה בחזקה אין אשה מעיזה ג"כ שייך זאת דאם תובעת ממון יש לחוש שהיא מגדר המיעוט דמעיזין וא"י להוציא ממון מכח חזקה זו ולפ"ז גם להנשא אינה נאמנת וז"ב כשמש. איברא דהרא"ש בפסקיו סוף נדרים העתיק עוד טעם דחזקה דאין אשה מעיזה וגם לא תקלקל עצמה להיות באיסור א"א כל ימיה ולפ"ז גם דנימא דהיא מהמיעוט המעיזין אבל מ"מ לא תקלקל עצמה כל ימיה. מיהו י"ל דיש לחוש שמא אינה רוצי' להנשא כלל רק חימוד ממון התעורר בקרבה כדי שיתן לה הכתוב' ולכך אינה נאמנת: