שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ד סימן ד׳

והנה הש"ך בסי' מ"א ס"ק י"א הביא דברי הב"י שכתב דבשטר הלואה אין לכתוב טופס דאף דכותבין שובר חיישינן שימצא שטר הראשון ויתבע בו תחלה ולא יכריחוהו ב"ד לכתוב שובר כיון שנותן לו שטרו ואחר כך בב"ד אחר יוציא טופס השטר ויגבה בו והקשה הש"ך מהא דאמרו בכתובות דף ט"ז ע"ב וליחוש דלמא מפקא עידי הינומא בהאי ב"ד וגביא ביה והדר מפקא בב"ד אחרינא ותגבה בי' ומשני דכותבין שובר והשתא קשה דניחוש שמא תמצא הכתובה ותוציא תחלה ולא יכריחו ב"ד ליתן שובר ואח"כ תגבה בעידי הינומא ושאלני הרב החריף מוה' מאיר ברא"ם נ"י דהרי כשירא' הכתוב' בב"ד ע"כ תצטרך לומר שנאבד הכתוב' ממנה וא"כ בלא"ה יהי' נאמן לומר פרעתי כיון דנאבד הכתוב' ואף בתו"ז חיישינן ולפמ"ש אין כאן קושיא דבתו"ז אינו נאמן במנה ומאתים וכמ"ש רק דהש"ך מדויל ידו משתלם דהוא ס"ל דאף בתו"ז נאמן גם בכתוב' מנה ומאתים אבל בלא"ה אין כאן קושיא כל עיקר דשאני כתוב' דהבעל בודאי יזהר לקחת שובר דהא יודע שיש כמה וכמה עידי הינומא משא"כ בשטר דמהכ"ת יחוש שזה יש לו טופס ומ"ש הש"ך דכשזה יוציא השטר א"י לגבות עוד בטופס וכוונתו דבטופס ניכר שהוא טופס העתק' וז"פ והנתיבו' הקשה עליו והכוונ' פשוטה כמ"ש. והנה לכאור' קשה מה פריך הש"ס דר' יוסי אדר' יוסי ודלמא באמת לפרעון לא חייש ורק דבכתוב' חיישינן למחילה דלמא מחלה לו כתובת' ולכך חילוק לר' יוסי בין עודה תחת בעלה דהרי ללישנא בתרא דכתובות דף נ"ז ס"ל לר"י דל"מ מחילה בסוף ביאה עד שתכתוב לו התקבלתי ולכך כשעודה תחת בעלה ל"ח למחילה משא"כ אח"כ וקשה טובא לפענ"ד וצ"ל דמלבד די"ל דהש"ס אזלי ללישנא קמא דאף בסוף ביאה יכול למחול אף גם דא"כ לבר פלוגתא דר"י דהוא ר"מ ור' יהודה משמע דמועיל מחילה והרי לר"מ בודאי ל"מ מחילה וצ"ע על דברת הרמב"ם סוף הלכות גזילה דחיישינן שמא נמחלה והרי לשיטתו ל"מ מחילה אף בכתב ועיין ב"ש ר"ס ס"ו שהאריך בזה. ואולי קאי על אינה תחת בעלה שפיר חיישינן שמא מחלה ודו"ק.