שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ג סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה יש לומר מ"ש הב"י בחו"מ דבחלק פשיטות יכולין לכתוב הרשאה אף בשלא הוכרו ולפמ"ש י"ל כיון דגם יורש אין לו חלק קודם חלוקה כמ"ש הרמב"ם שם בדף קכ"ו וא"כ בזה לא שייך ענין הרשאה דהרשאה היינו שהוא מסלק עצמו ונותן לאחר חלקו וזה א"א בחלק פשיטות דא"י לסלק עצמו מנחלת אבותיו כל שלא זכה וע' קצה"ח סי' רע"ז במ"ש שם בשם הגהת אשר"י שכתב ובירושלמי אמרו ונדחק בכוונתו. ושמעתי מפי אבי מורי דט"ס בהגהות הנ"ל וצ"ל בירושה דהיינו סתם יורש דל"מ מחיל וכוון אמת לאמיתו וא"כ לא יהי' יכול להרשות. מיהו יש לחלק דניהו דא"י לסלק עצמו אבל ליתן לאחר דזוכה מכחו שפיר יכול ליתן ואף דהוה דבר שלבל"ע הא כל הרשאה אף בדבר שלבל"ע הוה וז"פ: ובמ"ש נרא' הטעם דהתורה אמרה דלא יוכל לבכר משום דבשאר בנים דהוא מכח ירושה שהוא מוריש יכול לומר פלוני ירשני אבל מה שהתורה זכתה לבכור הוא בתורת מתנה שהתורה חייבה להאב שיתן מתנה להבן הבכור ואין בידו להפקיע חלק בכורתו שגם הבן א"י להסתלק מחלק מתנתו ובכורתו כל שלא זכה בו. ובזה יש לתת טעם דלכך כל שמת הבן בחיי האב דעת הרמב"ן דנפקע הלאו דלא יבכר דכיון דהוא מתנה כל שמת קודם שזכה במתנתו שוב ל"ש דמתנה קריא רחמנא ויוכל להפקיע המתנה כל שלא זכה בו והוה כשאר ירושה:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.