שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ג סימן ד׳

ובזה יתיישב קושית הקצה"ח סי' קי"ד באהע"ז שהקשה דמזון הבנות אמאי לא ישתעבד אף דהוה דבר שלבל"ע הא לר"מ מועיל בדבר שא"ק כמ"ש הבה"ת ושעבוד לרבנן הוה כמו קנין לר"מ ע"ש בסי' קי"ד. ולפמ"ש א"ש דבאמת שיעבוד גרע מקנין ולכך בדבר שא"ק ל"מ לרבנן אבל בדאקנה שפיר מועיל השעבוד וכמ"ש דנעשה ערב בעבורו אבל בדבר שא"ק גם ערב ל"מ לשיטת הרמב"ם וכמבואר בחו"מ סי' קכ"ט ודו"ק: והנה במ"ש בשם הרמב"ן והר"ן שנחלקו בנותן לחבירו מחצית נכסיו אם נוטל בכל כלי וכלי מחצה ודעת הרמב"ן שאינו נוטל בכל כלי וגם נוטל כחוש. הנה לכאור' מצאתי סתירה לזה מהא דאמרו בערכין דף ד' ע"ב ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש עבד מכור לך משמנין ביניהם ועיין בתוס' שם דמש"ה נקט בהקדש שותפין דהיינו שחולקין בשוה ובמכיר' נקט משמנין דהיינו שישומו כמה שוה ונוטל דמי שויה. והנה כבר כללא כייל לנו הר"ן והנימוק"י דבכל אלו הדברים דין מתנה כהקדש וכל מה שבכלל ההקדש הוא בכלל מתנה וכמבואר בב"י חו"מ סי' ר"כ וא"כ כשם דבהקדש הם שותפין ויחלוקו בשוה כמו כן במתנה ודלא כרמב"ן והר"ן. אך כאשר נתתי עין בדברי רבינו בפ"ה מערכין הי"ז ובהשגת הראב"ד יראה כי רבינו מפרש בדרך אחר והי' לו גירסא אחרת כמ"ש הב"י סי' ר"כ ובלח"מ שם באורך ע"ש ולדידיה אין סתירה להרמב"ן ועיין ברמב"ם פכ"ז ממכיר' ה"ה ותמצא שגירסא אחרת הי' לו דמחלק בין דבר שהנשמה תלוי' בו ולזה כיון הראב"ד במ"ש בסוף ועיין פרק האומר משקלי עלי והיינו דשם מחלק לענין הקדש בין דבר שהנשמה תלוי' בו וגם ה"ה כתב שלא מצא אותו בגמרתינו וכיון לזה דזה החילוק בין דבר שהנשמה תלוי' בו לא מצא בערכין ולא נעלם ממנו הך דריש ערכין שמזכיר הראב"ד ובעל מגדל עז שם הביא הך דפ"ק דערכין ולא עמד במחכ"ת על כוונת השגת הראב"ד ודו"ק ע"ש: