שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ג סימן ב׳

ע"ד מה שאירע שאחד מת וחל"ש והניח בכור ופשוטים והניח מוחזק וראוי וטוענים היורשים שיפרעו החובות מהמוחזק ולא יטול הבכור פי שנים בהראוי והבכור טוען שיתנו לו מהמוחזק והבאת דברי הנוב"י מהד"ק סי' ל"ד חלק חו"מ שהאריך בזה. הנה באמת אא"ז הפ"י ז"ל בתשובותיו חלק חו"מ סי' א' כ' להיפך מדבריו וכבר הפליא להגאון ז"ל זאת והאריך בנוב"י מהד"ב חלק חו"מ סי' נ"ג ליישב דבריו וכ"כ בזה במק"א באריכות. אמנם כעת עיינתי בזה ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה באמת יש לעיין מי נקרא מוחזק טפי אם הבכור או הפשוטים ולכאור' בחלק הפשיטות הם שוים בשוים ואף שזה יש לו יתרון טפי החלק הבכור' אבל בחלק פשיטות שוים הם וכבר כתבו התוס' ריש ב"מ דאף דמקרי ודאי בחלק אחד בהחלק השני לא נקרא מוחזק טפי. אך נראה דבכור מקרי מוחזק טפי וחילי דילי מהא דכ' הריטב"א והנימוק"י סוף גט פשוט בשני יב"ש בעיר אחת דא"י להוציא שטר דיכולין לדחותן לא לך אני חייב כ"א לאחר וכ' הריטב"א דוקא חוב אבל נותן מתנה לא דנותן מתנה הוה מקבל מתנה שותף בהנכסים ע"ש ולפ"ז רואין אנו דל"ש בזה המע"ה ונקרא מוחזק בנכסים ולפ"ז בכור דמתנה קריא רחמנ' א"כ הוה מוחזק טפי מהיורשים ויוכל לומר שיפרעו מנכסים הראוים לבע"ח והוא יטול פי שנים בהמוחזק כיון דבמוחזק הוא מוחזק טפי ועדיף עוד משם דשם בא להוציא ממש וכאן באמת הוא יורש ג"כ והוא בכור פשיט' דהוא נקרא מוחזק טפי. איברא דגוף דברי הריטב"א תמוהין דמה חילוק יש בין מתנה לחוב והש"ך בסי' רנ"ג ס"ק ל"ט כ' דגם מקבל מתנה נקרא מוציא לגבי היורשים בכ"מ ע"ש שדחה דברי הריטב"א אך לפענ"ד נראה דסברת הריטב"א דהנה הר"ן פ"ד דגיטין גבי משחרר חציו והניח חציו הביא בשם הרמב"ן שהנותן לחבירו מחצית נכסיו שאינו נוטל בכל כלי וכלי מחצה כ"א נוטל כחוש והר"ן נחלק עליו ודעתו דנוטל מחצה מכל כלי וכלי ולפ"ז בשלמ' היכא שהספק היא בגוף המתנה שפיר אמרי' דנקר' מוציא לגבי היורשים שהם ודאין והוא ספק אם זכה כלל אבל כל שיש כאן מתנה רק שם יכולין היורשין לדחות כל אחד דלא לך נתן אבל מ"מ יש כאן ודאי מתנה שודאי נתן לאחד וכל שנתן לו הרי הוא נוטל מחצה מכל כלי וכלי וא"י לסלקו בדמים ובכחוש וא"כ היאך יוכל לדחות אותו כל שהוא שודא דדייני דלזה כוון א"כ הוא שוה בשוה ממש עם היורשים וז"ש הריטב"א דדוק' בחוב דניהו דיש לו שעבוד אבל יכולין לסלקו בכל דבר משא"כ במתנה שהוא שותף בכל הנכסים ובזה מיושב קושית הרב אבד"ק יארטשוב נ"י שהקשה בהא דאמרו בב"ב דף קכ"ז דבילדה במחבא כותבין הרשאה זה לזה והקש' למה צריך להרשא' הא מתנה קרי' רחמנא ובמתנ' הוה כשותף וא"י לדחותו ולפמ"ש אתי שפיר דניהו דהוה שותף אבל יוכל לדחות לכל אחד דאתה אינך שותף והשני הוא השותף ושם שאני דיש שודא דדייני ובחידושי כתבתי הרבה ישובים לקושיא הנ"ל. וכעת אני רואה דזה טעות גמור ודו"ק. וע' בט"ז אהע"ז סימן קי"ג שנשאל ג"כ בבכור ופשוט כמו שנשאל הפ"י והשיב דהדין עם הבכור וכן נראה מדברי הב"ש סי' ק"ה ס"ק ח' בסופו ודו"ק: