שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ב סימן ז׳

ובזה מיושב היטב מה דהקשה בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' רמ"ח על רש"י דפירש בב"ק דף מ"ה דאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו דיליף מהא דכתיב עד עמדו לפני העדה למשפט והרי במכות דף י"ב אמרו דר"ע ס"ל בסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש דל"מ דנו לי' דרחמנא אמר עד עמדו לפני העדה למשפט עד שעמד בב"ד אחר הרי דצריך קרא ע"ז ואיך יליף רש"י מיניה דרשא אחריתא. ולפמ"ש אתי שפיר דהא בר"ה דף כ"ו אמרו הטעם דאין עד נעשה דיין בזה משום דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה וכיון דחזו דקטל נפשא תו לא מצו חזו לי' זכות. ולכאורה צ"ב דמנ"ל זאת גם התוס' הקשו שם דבמכות דרשו מקרא אחר דעד עמדו לפני העדה למשפט ותרי קראי למה לי. ולפמ"ש אתי שפיר דהרי כל הטעם דאין גומרין דינו של אדם שלא בפניו הוא משום דדלמא יטעון איזה טענה. ולכאורה למה נחוש לזה וע"כ צ"ל דהתורה אמרה והצילו העדה ושפטו העדה ומחוייבים לחפש בזכות דההורג בכל אשר נוכל. ולפ"ז כל דיש לחוש שמא לא יהיו מחפשים זכות כיון דחזו שקטל נפש שוב לא מקיימין עד עמדו לפני העדה למשפט וא"כ כל השלשה דרשות מקרא אחד יצא לנו ודו"ק היטב ועכ"פ לענין דינא צדקו דברי השבות יעקב דבקבלת עדות אף שאין מכירין סגי ובתומים סי' כ"ח נדחק בזה בישוב קושית השבות יעקב ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק ועיין בב"ב דף ל"ג גבי רבה בר שרשום דא"ל אביי לקוחה לא מצית אמרת ופירשו בשיטה מקובצת שם ובחידושי רמב"ן דלא היה מועיל אף שמביא עדים דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ושם משמע דאף לפטור אין מקבלין וצ"ע: