שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ב סימן ג׳

והנה לכאורה רציתי לומר דבר חדש בטעם דלפטור מקבלין דבאמת הא דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד כפי הנראה אינו רק מדרבנן דחשו שמא יעידו שקר כשאינו בפני הבע"ד המכיר בשקרם וא"י להעיז נגדו ועיין בב"י סי' כ"ח שמבואר בהדי' דאינו רק דרבנן. ולפ"ז יש לומר דלא אלמו תקנתם במקום שהוא לפטור דהוה בקום ועשה שיחייבו אותו לשלם עבור תקנתם ואין כח ביד חז"ל לעקור דברי תורה בקום ועשה רק בשב וא"ת ואף דבממון יש לאל ידם אף בקום ועשה היינו משום דהפקר ב"ד הפקר והרי כאן אטו בשביל שאמרו שאין מקבלין עדות הפקירו ממונו של זה שיש לו עדים והרי כשיבא בע"ד יגבה הלה מעות ובכה"ג לא שייך הפקר ב"ד הפקר כל דנשאר הממון שלו וכמ"ש התוס' במנחות דף פ"ט גבי תרומה ויחזור ויתרום ע"ש וע"כ לא הי' ביד חז"ל לעשות מעשה להוציא ממון במקום שהדין בבירור שנפטר מה"ת ורק כשבאין עדים לחייב אז אלמו חז"ל תקנתם שלא לגבות על ידם עד שיבא בע"ד דהוה שב וא"ת וז"ב מאד לדעתי. ובזה י"ל קושית הש"ך מהך דתברא דלשיטת הרמב"ם דשטר לא הוה מה"ת שטר כיון דהוה מפי כתבם ורק מדברי סופרים שמקיימים עדות שבשטר וא"כ מה"ת לא הי' שטר ורק דרבנן עשו שטר והם אמרו דאם אין הבע"ד בפנינו לא נקבל עדותם ואף לפטור אין מקבלין בכה"ג: