והנה בגוף השטר ממרני"ש להנצל מאיסור שמיטה הנה לכאורה היה נ"ל כיון דכתוב בו ולכל מי שמוציאו דמשתעבד לכל מי שמוציאו כמבואר בסי' נ' ובסי' ס"ו ס"א דא"צ כומ"ס ועיין ש"ך שם א"כ אם היה נמכר השטר לעכו"ם היה העכו"ם גובה בשטר אף בשביעית דעכו"ם לא אכפת ליה בשביעית וא"כ זה נתחייב שלא ישמיט הוא בשביעית ובכה"ג אמרו במכות דף ג' ע"מ שלא תשמיטני שביעית לא מועיל אבל ע"מ שלא תשמיטני אתה בשביעית דמועיל וה"ה כאן הרי חייב עצמו הלוה שלא ישמיט הוא בשביעית דהרי לעכו"ם היה צריך לשלם בשביעית וא"כ למה לא נימא דגם לישראל נתחייב שלא ישמיטהו הלוה בשביעית ולמה יגרע ישראל מעכו"ם. איברא דלפ"ז גם בסתם שטר כיון דיכול למכרו לעכו"ם והעכו"ם יגבה בו בשביעית א"כ נשתעבד אף לישראל ובאמת הרא"ש בתשובה כתב דאף דמבואר בשטר שיוכל לגבות בין בדרכים דתיים או בדרכים שאינם דתיים אינו מועיל להפקיע איסור שמטה דהו"ל מתנה עמ"ש בתורה והובא בטור סי' מ"ג. אך נראה דבאמת המהר"א ששון הובא במלמ"ל פ"ו מאישות הוכיח דמתנה עמ"ש בתורה אף בכולל לא מהני דהא מתנה על שאר כסות ועונה על שאר וכסות קיים דמתנה בדבר שבממון תנאו קיים ובעונה תנאו בטל אף דהוה כולל וכתב המלמ"ל לדחות דש"ה דהזכיר האיסור בפירוש ולא שייך כולל כמ"ש התוס' בשבועות דף כ"ד לענין שבועה על איסור בכולל דכל שמזכיר האיסור בפירוש לא שייך כולל ע"ש ולפ"ז כאן שלא נשתעבד רק לישראל רק שכתב לו בדרכים דתיים ושאינם דתיים א"כ שאינם דתיים הו"ל איסור בפירוש ול"מ ולא שייך כולל וגם אם ימכרנו לעכו"ם מ"מ הוא לא נשתעבד רק לישראל ולישראל לא התנה ע"מ שלא ישמיטהו הוא בשביעית והו"ל תנאו בד"ת מפורש ולכך אף שנכלל עכו"ם בכלל לא בשביל זה לא מקרי מתנה עמ"ש בתורה אבל כל שכתב ולכל מי שמוציאו א"כ נכלל עכו"ם וישראל ועל עכו"ם דל"ש איסור שמיטה א"כ אף לישראל ל"ש שמיטה ולא הזכיר האיסור בפירוש וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״א סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
