ובזה יש ליישב דברי הח"מ שם ס"ק ה' שפירש בנתגרשה דמיירי דוקא במתה האשה ואח"כ הבעל דאם מת הבעל תחלה שוב אין אדם מוריש ודומה לנתאלמנה והשיג הב"ש דאף במת הבעל תחלה הא הזמ"פ הגיע בעת הגירושין והוה כקונה ש"ח ומת הלוה ואח"כ המלוה דגובה. ולפמ"ש יש לומר דכאן גרע דעכ"פ היורשים לא יכלו לירש כ"ז שלא נשבע' דשעבוד הגוף נפקע וא"ל דבזה ל"ש אא"מ דא"כ נקרע כל הכתובה וזה לא אמרינן דהא היא מכרה דז"א דהא הוה כמכרה בעת הגיע הזמ"פ וא"כ אז היו יכולין לגבות ומ"ל בזה במה שאח"כ נפקע. וגם לפמ"ש למעלה בתירוץ הראשון א"ש ויש לפקפק ע"ז והמעיין יבחין ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.