שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״א סימן ה׳

ובמ"ש יש ליישב מה שהקשה באבני מלואים ח"ב סי' ק"ה ס"ק ב' בהא דמבואר בש"ע חו"מ סי' ס"ו סט"ו במכר שט"ח ומת לוה בחיי מלוה ואח"כ מת מלוה דגובה הלוקח בשבועה והקשה הוא כיון דאם היה מת לוה ואח"כ המלוה ולא היה מוכר כלל לא היו יורשי המלוה גובין כלל דאין אדם מוריש שבועה לבניו וא"כ גם כעת שמכר הא השיעבוד הגוף נשאר אצלו דמה"ט יכול למחול וכמ"ש ר"ת דשיעבוד הגוף אינו נמכר וא"כ כשמכר ומת לוה בחיי מלוה והמלוה צריך לשבע אז לא יוכל להוריש שעבוד הגוף ליורשים דאין אדם מוריש דבר שצריך שבועה וא"כ כל שלא ירשו הגוף ופקע שעבוד הגוף ממילא פקע שעבוד הנכסים וכמבואר שם סעיף ל"ו לענין גר שמת דפקע שעבוד הגוף ונפטר הלוה וה"ה בזה ע"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לא יכלו היורשים לירש שעבוד הגוף דהו"ל דבר שאין בו ממש ומהראוי שיפקע במות המלוה שעבוד הגוף וממילא ליכא משום שעבוד נכסים דאינם רק ערבים וע"כ צ"ל כמ"ש דבתחלת הלואה נשתעבד לו וליורשיו וא"כ שוב הו"ל היורש כמו המלוה גופא לענין זה ושפיר גובה הלוקח בשבועה ואף דאם מת מלוה בחיי לוה א"י היורשין לגבות היינו משום דמתחלה לא נשתעבד הלוה רק כשישבע המלוה וכל שמת ולא נשבע שוב לא נשתעבד להיורשים אבל כשמת לוה בחיי המלוה דכבר נשתעבד למלוה אף שמת המלוה שוב משועבד להיורשים ובלא"ה נראה דאם נימא דאין אדם מוריש בזה שוב יתבטל השטר מכל וכל ואף אם יתפוס הלוקח לא יוכל להתפרע כל דפקע שעבוד הגוף פקע שעבוד נכסי וכמו בגר וא"כ בכה"ג לא אמרינן אין אדם מוריש דבאמת קיי"ל דלא מקרע קרעינן ולא מגבה מגבינן בי' כמבואר בסי' ק"ח וכאן נתבטל השטר לגמרי ביד הלוקח והיורשים ג"כ לא יוכלו לתפוס דלהם אינו מגיע דהא כבר מכרו השעבוד נכסי לאחר וא"כ נפקע כל השטר לגמרי ובכה"ג לא אמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו ודו"ק: