שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״א סימן ב׳

ע"ד אשר הארכת בעניני שטרי ממרני"ש שלנו. הנה זה ימים חדשתי בזה ענין דבשטרי ממרני"ש שלנו שמכרם לאחר קודם שמיטה אין השביעית משמטתו וחילי דילי דהנה הר"ן בגיטין פרק השולח והובא בב"י בטור חו"מ סי' ס"ז כתב בשם הרא"ה דהא דיתומים א"צ פרוזבול מפני שב"ד אביהן של היתומים הוא דוקא ביתומים שהלוו דאי בשירשו א"צ פרוזבול כדדרש בספרי ר"ש אומר כל בעל משה ידו ולא היורש ומיהו דוקא יורש אבל לא לוקח דלוקח לא זכה אלא בשעבוד נכסי ואכתי נשאר שעבוד הגוף קיים ואע"ג דלא קרינן בי' לא יגוש כיון דאידך נגוש מחמתי' לא יגוש קרינן ביה וראיתי בכנה"ג בסי' ס"ז בהגהת ב"י אות נ' שביאר הדבר שלא נתרוקן כח המלוה מכל וכל שהרי יכול למחול וא"כ אף דהמוכר א"י לנגשו כיון דהלוקח בא מחמת המוכר לא יגוש קרינן בי' משא"כ ביורש דלא אתי מחמת המוריש אלא שעכשיו הם שלו ע"ש ולפ"ז בשטרי ממר"ניש דיש להם דין כתב לי' משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך כיון דנשתעבד לכל המוציאו וא"כ לשיטת הראב"ד ז"ל ודעימיה דבכתב לו משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך דא"י למחול ה"ה בזה א"י למחול ועש"ך סי' ס"ו ס"ק יו"ד וא"כ שוב הלוקח הוה כיורש ולא שייך לומר דנגוש מכח המלוה כיון דלא נשאר לו שום זכות וכפי הנרא' מהראב"ד גם שעבוד הגוף נקנה להלוקח בכתב לו משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך ועיין בהרא"ש פרק הכותב ופ"ק דגיטין ובטוש"ע סי' ס"ו סעיף כ"ו וא"כ שוב אין שביעית משמטתו. אמנם אחר העיון נרא' דאדרבא כיון דכתב בו לכל מי שמוציאו וא"כ מתחלה נשתעבד להלוקח כמו להמוכר והו"ל השני מלוה שלו כמו הראשון וא"כ שוב ל"ד ליורש דלא נקרא משה ידו דהוא לא הלוה לו רק אביו אבל בנשתעבד לכל מאן דאתי מחמתך או לכל מי שמוציאו א"כ כל מי שמוציאו הוה מלוה שלו שוב משועבד לשני ונקרא משה ידו ומשמט וז"ב לדעתי: