שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״א סימן י״ב

והנה לכאורה הי' נראה לי דגם לענין בכור וכן לענין בעל שמגרש לאשתו דבראוי אין נוטלין אם היו ממרני"ש דחשוב כגבוי שוב נוטלים דכל טעמו שאינן יורשין בשטר דשטר לא חשוב כמוחזק וזה דוקא בסתם שטר אבל שטר ממרני"ש שגובה כל מי שמוציאו חשוב כמוחזק. ובזה היה מקום ליישב קושית הפ"י דלשיטת רש"י דכתב לה כסות פירות וכלים מיירי בארוסה אבל בנשואה גובה הבעל והרי הוה מלות אשתו וחשוב ראוי ולפמ"ש י"ל דשם דנתן שטר סתם שחייב לבתו כך וכך וכל מי שיבא בשטר זה יגבה לא חשוב ראוי. אבל באמת ז"א דלפי"ז אובליגאציאנן שלנו ודאי חשוב מוחזק והרי הנוב"י כתב בהדיא בחלק חו"מ מהד"ק סי' ל"ד דאבליגאציאנן מקרי ראוי לגבי בכור וגם מצד הסברא הוא כן דמה בכך שכל מי שירצה לגבות יבא ויגבה מ"מ גבייה בעיא והרי מ"מ אינו מוחזק בהמעות. אך לפענ"ד היה נראה דכל הטעם דשטר לא חשיב מוחזק משום דאין גופו ממון ורק שעי"ז עומד לגבות ולא חשוב מוחזק ולפ"ז אבליגאציאנן וכדומה דזה גופא יכול להגבות ול"ד לשטרות דשטרות לאו בני גובינא הם כמ"ש הרשב"א אבל מה דיכול להגבות זה מקרי מוחזק ותדע דאל"כ גם הבאנקנאטן שלנו לא יהיה מקרי מוחזק לגבי בכור והרי גם הם אינם רק שטרות וע"כ דזה גופא מקרי ממון מיהו י"ל דשאני אבליגאצינן דהם אינם עומדים על מצב אחד והשער עולה ויורד לפי הזמן ולכך ל"ח מוחזק ולפ"ז גם ב"נ בעת השערורה דהם ג"כ עולים ויורדים ג"כ לא מקרי מוחזק וזה צ"ע. ודרך אגב אבאר מ"ש המרדכי בהגהות פרק אלמנה ניזונית דכתובה חשובה מוחזק ועיין שו"ת שער אפרים סי' ע' שהאריך להקשות עליו ונפלאתי למה לא הקשה מהא דאמרו כתובות דף פ"א מאן שמעת לי' דאית לי' מדרש כתובה ב"ש וב"ש הא ס"ל שטר העומד לגבות כגבוי דמי והתוס' הקשו דלב"ה מא"ל ע"ש ולדברי המרדכי בכתובה גם ב"ה מודה והרי התם בסוטה עיקר הפלוגת' היא לענין כתובה ועיין ש"ש שמעתא א' פכ"ד. ודרך אגב ארשום מה שהקש' הפ"י דאיך יורש הבעל נצ"ב הא מלוה שעמו פלגי כמו בבכור וכתב בא"מ ח"א סוף סימן נ"ה דשאני נצ"ב דאינו יורש רק דכתב לכשתנשאי לאחר תטלי מ"ש ליכי והרי לא הגיע זמנה ליטול ע"ש ויפה כתב ובתשוב' הארכתי בזה וא"י מקומה כעת אמנם ק"ל בשומרת יבם דשם יקשה למה בנצ"ב יורש כלו ואף למ"ד יחלוקו הי' לו לירש רק המחצה דכאן לא שייך לומר דאין יורש דהא בא מכח ירושה וא"ל דיבם הוה במקום הבעל דז"א דהא בהדיא פריך בכתובות פ"א והא בעינא כשתנשאי לאחר תטלי מ"ש ליכי וליכא אמר ר"א יבם נמי כאחר דמי וא"כ כל שמקרי אחר שוב כל שמת הבעל איך יוכל לירש והא אינו מגיע לו רק המחצה וכאן לא שייך לומר שלא הגיע הזמן דהא הגיע הזמן דיבם ג"כ כאחר דמי וצ"ע ועיין בישועות יעקב סי' ק"ס אבל לא הרגיש במ"ש: