שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״א סימן י״א

והנה לכאור' הי' נראה לי תקנה חדשה לפמ"ש בגיטין דף ל"ז דלב"ש דשטר העומד לגבות כגבוי דמי לא שייך שמטה דהוה כגבוי א"כ בממרני"ש שלנו דכתבו הט"ז והב"ש סי' נ"ג וסי' ע"ז דחשוב כגבוי א"כ שוב הוה כגבוי ולא שייך שמטה בזה וזה דבר חדש. ובאמת שמצאתי בספר בת עיני להגאון החסיד אבד"ק זלאטשיב בתשובתו לענין הדריטליך לענין ריבית שם הלכה זו העלה דגם הט"ז לא מחשיב הממרני"ש כגבוי ממש רק דהוה אומדנא דמוכח. אבל באמת לא ראה דברי הב"ש סי' ע"ז הנ"ל וגם גוף דבריו הארכתי בתשובה ליישב דברי הגאון מוהר"ח כהן ואכ"מ. עכ"פ לפי פשטת לשון הט"ז והב"ש מצאנו תקנה לממרני"ש שלנו דלא ישמט שביעית. אמנם לפענ"ד לענין שמיטה לא שייך זאת ודוקא לב"ש דהוה כגבוי כיון דיש בו קרקע ובזמן שיד ישראל תקיפה והדת רוממה והי' כגבוי אבל בעוה"ר כעת שיד העכו"ם תקיפה ובדיניהם הרבה טענות עד שתבא לידי גבייה א"כ גם הממרני"ש אפשר דלא חשיב כגבוי וצ"ע בזה. והנה רש"י כתב הטעם דהוה כגבוי מאחר שהשטר כשר והקרקעות משועבדים בו א"כ לפ"ז בממרני"ש שלנו דאין גובין ממשועבדים דאין עדים וא"כ אפשר דלא חשוב כגבוי. מיהו יש לומר כיון דבזמן הזה גם מטלטלין משתעבדי כקרקעות ועיקר הסמיכות על מטלטלין ועיין בחו"מ סי' ק"א ובאהע"ז סי' ק' וא"כ חשוב כגבוי: