שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״א סימן י׳

ובגוף דברי המהר"א ששון דאמאי לא חל על עונה בכולל לפענ"ד ברור דל"ק דאטו דבר שבממון מועיל ולא מקרי מתנה עמ"ש בתורה כלל הא גם בממון לא מצי להתנות רק שבממון מועיל מתורת מחילה כמ"ש הרמב"ן והנימוק"י. ולפ"ז בעונה דהיא צערא דגופא ול"ש מחילה ועיין מלמ"ל פ"ו מאישות וא"כ ל"ש כולל ולפי"ז הי' נ"ל להיפך מהמלמ"ל דאם לא הזכיר האיסור בפירוש לא שייך כלל ענין כולל דכבר נודע מ"ש הראב"ן בהך דאמרו בנזיר דף ג' דהא מושבע ועומד מה"ס והקשה רש"י דליחול נדרים ע"ד מצוה וכתב הראב"ן דאף שנדר חל על דבר מצוה זהו כשנדר בפירוש אבל דנימא שבסתם כוון ע"ד מצוה זה לא אמרינן ע"ש. ומעתה גם לענין מתנה עמ"ש בתורה דוקא כשמתנה בפירוש מועיל בממון אבל כאן בשביעית דנימא שכולל גם שנה שביעית זה לא אמרינן דמה"ת נימא דרצה לכלול גם איסור בזה וצ"ע. וגם יש לעיין מה שייך כאן ע"מ שתמחול ואולי הוה כמתנה ע"מ שלא תשמטני אתה בשביעית דכל שמתחייב לו שלא ישמיטהו הוא מועיל ויש להאריך בזה בריש מכות דף ג' שם ודו"ק: עוד נראה לי דבר חדש דהנה הט"ז הקשה דאמאי לא יועיל שטר לגבות בשמיטה הא לשיטת הפוסקים דגוף הנייר משכון ביד המלוה וגם הלוקח א"צ להחזיר גוף הנייר אף שמחל המוכר משום דהנייר הוא משכון כמבואר סי' ס"ו וא"כ הא קי"ל דמשכון מחט קונה ואינו משמט כנגד כלו ע"ש ולפענ"ד נראה כיון דלא לקחו רק למשכון וא"כ בשביעית דהתורה הפקיע החוב ובפרט כל שנת השמטה דאין כח ביד הב"ד להגבות והמלוה אין לו כח לנגוש א"כ הו"ל כאילו מנה אין כאן משכון אין כאן דהא גוף החוב אינו משועבד ממילא גם המשכון אין כאן ובשלמא במחל דהוא מחל שעבוד הגוף רק שממילא פקע גם שעבוד נכסים ע"ז אמרינן דעכ"פ השטר שהוא משכון לא נפקע השעבוד נכסי אבל כאן דממילא נפקע החוב א"כ גם משכון אין כאן וז"ב כשמש. ולפ"ז נראה לי דכל דמתנה ע"מ שלא תשמיטני ניהו דהו"ל כמתנה עמ"ש בתורה מכל מקום הא לא גרע ממקח שנעשה באיסור דלא שייך כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד כמבואר בחו"מ סי' ר"ח בט"ז וש"ך וסמ"ע שם. ובזה נראה דטעם דדבר שבממון תנאו קיים הוא כיון דיכול למחול א"כ כל שיכול לעשות בהיתר לא הוה כמתנה עמ"ש בתורה וכמ"ש שם דכל דיכול לעשות בהיתר ל"ש זאת ע"ש ולפ"ז א"כ שוב שטר אינו משמט דהו"ל משכון וא"ל דמנה אין כאן משכון אין כאן דז"א דגוף המנה קיים כיון דהתנה אף דהתנה באיסור דהיה יכול להתנות בהיתר ע"מ שלא תשמטני אתה וכדומה ושוב יש כאן מנה ומשכון דאינו משמט ודו"ק היטב כי הוא ענין נבחר ראה זה חדש הוא. והנה בסתם שטר שלא כתב לכל מי שמוציאו נלפענ"ד דלא יוכל לעשות פרוזבול דמי יעשה הלוקח השטר הא המוכר השטר נשאר לו שעבוד הגוף וכל שהגיע שמיטה ונפקע שעבוד גופו שוב נפקע גם שעבוד נכסי ומה מועיל פרוזבול של לוקח דהוא לא מסר רק שעבוד נכסי והמוכר לא יוכל לעשות פרוזבול דהא אין בידו רק שעבוד הגוף ושיעבוד הגוף אין בו ממש ומה מסירה לב"ד שייך בו והרי אינו יכול למכרו. אך נראה דמ"מ הלוקח יכול לעשות פרוזבול דענין פרוזבול הוא דכל שמסרו לב"ד הרי הוא נגוש ועומד וא"כ הב"ד יוכלו לגבות בהשטר דאף שנשאר שעבוד הגוף ביד המלוה הראשון מ"מ הב"ד אלים כחייהו ולא נפקע שעבוד נכסי אף דנפקע שעבוד הגוף ואולי נקנה גם שעבוד הגוף להב"ד וצ"ע בזה ולפענ"ד התקנה המובחרת שיקנה הלוקח השטר להמוכר הראשון בחזרה והוא יעשה פרוזבול ודו"ק: