אמנם בגוף הדין נראה לפענ"ד דזה תלוי בפלוגתא דעל ובדק ואשכח דהוא פלוגתא דר' ורשב"ג. והנה הטור סי' תל"ט כ' דבלא ביטל מחמרינן כרשב"ג ובביטל מקילינן כרבי ובעל המאור פסק כרבי אף בלא ביטל ועיין מלמ"ל פ"ב מחמץ הי"א ולפ"ז כיון דכל הטעם דמחמרינן בלא ביטל משום דהו"ל ספק תורה א"כ אם יהי' חומרא אם נימא דזו היא הככר שנאבד פשיטא דנחמיר מספק א"כ כאן שפיר כתבו התוס' דלענין אכילה קבעי וא"ל דנתלה באחר דז"א דלענין אכילה דהוה ספק תורה שפיר תלינן לחומרא דזו היא שנאבד. אך אכתי יש לדחות דכיון דאיכא רוב וכל שלא ראינו שנולד הספק בקביעו' ל"ש קביעו' ותלינן ברוב. ואולי כיון דעכ"פ נולד הספק בקביעו' לענין הככר שראינו ששקל העכבר א"כ כל שלא נודע להיכן אזל שוב לא תלינן דזו ככר אחר דהרי יש כאן ספק קבוע וגם בספק קבוע דעת הפוסקים להחמיר ועיין בש"ך סי' ק"י ובאחרונים ועכ"פ לפמ"ש יש ליישב קושית המהרש"א לענין ב' צבורין דשם ל"מ חזקת הבית דהא אם נמצא הככר לענין אכילה שפיר יהי' ספק איסור דשם ליכא רוב משא"כ כאן דיש רוב נגדו:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.