ובזה נלפענ"ד דבר נחמד מה שהקשה בקונטרס התפיסות שם וכבר קדמו בטורי אבן אבני מלואים למס' ר"ה בד"ה ונוהג שני מעשרות לתמוה על מ"ש המרדכי בתירוץ הראשון ליישב דלכך לא אזלינן בתר רובא משום דכתיב צדק משלך ותן לו ותמהו דהא לא גרע מחזקה דהרי כל שהפרה בחזקת פטורה קיימא פטור כדאמרו בחולין שם מכ"ש אם הרוב מנגדו והיא תימה רבה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל שיש חזקה לפטורא והיינו חזקה קמייתא כבר כתבתי דלא שייך צדק משלך דהא עכ"פ חזקת מ"ק מנגד למה שמסתפקים כעת אם חייב במתנות וכל שאתה מחייבו במתנות אתה מוציאה מהחזקה ראשונה ולא שייך צדק משלך דאנו דנין על גוף החיוב אם נתחייב לצדק משלו אבל ברוב ניהו דהרוב הם של בעה"ב אבל ע"כ היינו שהוא של בעה"ב וא"כ לא עדיף מחזקת ממון דאלים טובא ואף יותר מרוב דהרי אין הולכין בממון אחר הרוב נגד חזקת ממון דאלים טובא ואפ"ה כל דשייך צדק משלך ותן לו אמרי' דבאמת ע"פ רוב הוא של בעה"ב ואטו כעת לאו של בעה"ב הוא רק דצדק משלך ותן לו וז"ב כשמש ודו"ק כי הוא חריף ועמוק ומובטחני כי יש לו פנים בהלכה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע׳ סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.