ובזה אני אומר דבר נחמד לבאר דברי המהר"ש חיון שהביא המהרי"ט שם שמחלק דדוקא נגד חזקת ממון הוא דס"ל להפוסקים דאזלינן לחומרא לא נגד חזקה דמעיקרא. ולכאורה לא נודע דהא חזקת ממון אלים טובא ואדרבא חזקת מ"ק בממון לא נודע מאין לנו ועיין בקונטרס התפיסות לאחי הקצה"ח כלל א' אבל חזקת ממון אלים טובא ולפמ"ש אתי שפיר דבשלמא חזקת ממון דגם כעת לא נגרע החזקת ממון דרק בתורת צדקה נותנו ונותנו משלו שייך לומר צדק משלך אבל חזקת מ"ק עכ"פ משנה החזקת מ"ק דכעת הוא אצל אחר וז"ב כשמש. ובזה נלפענ"ד מה שהקשה בקונטרס התפיסות מהך דבכורות דף י"ח דמוקי פלוגתא דר"ט ור"ע בחצר בעה"ב ורועה כהן והרי שם אין לבעה"ב חזקת מ"ק דאנו מסופקים דלמא של כהן הוא רק חזקת ממון ואמאי אמרינן המע"ה והא מתנות כהונה דמי ללקט דאמרינן צדק משלך ותן לו ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם הוא משום דאין אנו מוציאין מחזקת הבעה"ב וזה שייך בלקט וכדומה אבל בכור דקדוש א"כ גוף הבכור הי' לו חזקה דבמעי אמו לא הי' בכור וכמ"ש התוס' בחולין דף י"א וגם אם בכור הוא משלחן גבוה קזכי וא"כ מוציאין החזקת ממון מבעה"ב ואמרינן דשל כהן הוא וא"כ שפיר אמרינן הממע"ה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע׳ סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.