שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע׳ סימן י״ד

והנה מהמרדכי סוף חולין למדתי דבר חדש דהא דהקש' רבינו משולם לר' ברוך גבי נמצא בחורי הנמלים דאמאי לא אזלינן בתר רובא דרוב הקמה לבעה"ב והשיב לו דאמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דכל דבר שאין בע"ח כל מקום שמונח שם הוא קביעתו דהא אמרינן ט' שרצים וצפרדע אחד ביניהם וגבי תשעה צבורין הואיל והונח שם הוה מקום קביעתם ודבריו משוללי ביאור והמלמ"ל פ"ד ממתנות עניים ה"ט עמד בזה והבין דכוונת המרדכי דמיירי דהיה ציבור אחד של לקט ומתנות עניים ואחד של בעה"ב וע"ז תמה דהא בנמצא הלך אחר הרוב כל שלא ראינו שפירש ממקום קביעתם. ובאמת שהוא תימה רבה. וזכורני שכתבתי בזה במק"א ולא נודע לי איה מקומו דהנה שיטת הב"ח דקבוע שאינו ניכר כגון שידע שיש טריפה בחנות ולא נודע איזה חנות ולקח מאחד מהם ויודע מאיזה מהם לקח דהו"ל קבוע ועיין ש"ך סי' ק"י ס"ק י"ד ובהגהת דגול מרבבה כתב שמתוס' נזיר דף י"ב לא מבואר כן ע"ש בד"ה אסור ואני הארכתי בזה בחידושי דזהו הוה כקבוע שאינו ניכר שכתבו התוס' דאינו רק מדרבנן דהיינו כל דהאיסור מעורב בהיתר ולפ"ז נלפענ"ד דבר חדש דבאמת כל שיש שתי קביעות לפנינו ניכרים וידועים כגון תשע חניות שניכר החניות שמוכרת כשר לעצמו וכן הטריפות לעצמן זה מקרי קבוע תורה ואם נמצא הלך אחר הרוב אבל עד"מ אם בצבור אחד יש בו רוב היתר ומיעוט איסור א"כ נקבע כאן בקמה הלז שניהם גם יחד היתר ואיסור רק שלא נודע בבירור איזה היתר ואיזה איסור אבל שניהם נקבעו ובכ"מ שמונח אף שלא נודע לנו זהו קביעתו וא"כ לא שייך בזה בנמצא הלך אחר הרוב דהא נקבע כאן ג"כ איסור והו"ל שני קביעות דגם המיעוט נקבע ואף דהט"ז כתב דכל דאיכא שני קביעות מהראוי ליזל בתר רובא דהו"ל רוב וקבוע וכמ"ש למעלה בביאור דבריו אפ"ה ל"ד לכאן דשם עכ"פ נקבע איסור לעצמו אבל כאן בעודו בקמה טרם שנשאר בלקט ושכחה א"כ לא נודע כלל עדיין שם לקט ושכחה וגם לא היה מבורר איזה מהשבלים יהי' לקט הזה או הזה וא"כ היאך שייך בזה לומר כל דפריש מרובא קפריש דאטו מבורר איה איפוא מונח הלקט דהא בקמה כל עוד שלא נפרש ונשאר הלקט הי' הכל בקביעות וא"כ אף שיש רוב שאינו לקט מ"מ שייך לומר דקבוע כמע"מ וז"ב כשמש: